מערכון הפתיחה של התכנית ה-2 בעונה החדשה של "ארץ נהדרת" שחזרה לפריים-טיים בשבוע שעבר לעונת בחירות 2026 וה-24 של התכנית, הציג קליפ "סיכום הישגים" של ממשלת נתניהו היוצאת שמנהיגיה הבולטים יושבים ברכב לבן עם נגרר שמזכיר במרומז אבל במכוון רכבים של מחבלי נוח’בות, וברקע מתנגנת גרסה חדשה לשיר "ימים טובים" של ההרכב השמח בראשות אביהו פנחסוב.
הקליפ ממש לא משמח, כי הוא מציג תמונות של בתים שרופים מאסון השבעה באוקטובר, אבות משרתי מילואים שמתוארים כמי שלא זוכרים איך ילדיהם נראים, תחבורה על הפנים, כלכלה על הפנים, חינוך על הפנים, ביטחון פנים על הפנים והכל בחיוכים ואווירת מסיבה שמובילי הממשלה מקווים שתימשך גם אחרי יום הבחירה. ברור מהקליפ הפותח, שהכותבים של "ארץ נהדרת" חוששים מאד מהאפשרות הזאת ולכן עשו כל שביכולתם כדי לתאר מציאות שחורה יותר מהכתם הקבוע שעל מצחו של מריאנו אידלמן שתקוע כבר שנים בדמות רה"מ בנימין נתניהו שלא דומה למקור.
המערכון הראשון באולפן נמרח ונמתח הרבה יותר מדי בהובלת "ינון מגל" של "ארץ" ערן זרחוביץ’ ו"ד"ר אבישי בן חיים" של "ארץ נהדרת השניה", יניב ביטון.
החיקוי של "זרחו" את מגל כל כך מאומץ וזה ניכר בכל פעם שהמצלמה עליו. במקרה של מגל, השאלה הגדולה היא למה בכלל צריך חיקוי. שהמערכת של "ארץ" תשלם הרבה ותביא את המקור. הרי כולם יודעים שמגל עצמו הזוי היסטרי ומצחיק הרבה יותר ממי שמחקה אותו כשהוא מאופר בכבדות כדי להיראות כמוהו וממחזר שטיקים לא מצחיקים כל שתי דקות. אם החיקוי היה אומר ועושה דברים שמגל עצמו לא מעז לעשות, זה שווה צפיה. אבל, במקרה הזה המציאות מצחיקה יותר מכל דמיון וההזיה המציאותית מעניינת יותר בפער גדול.
גם יניב ביטון, בחיקוי מדויק של ד"ר אבישי בן חיים עם טקסט שהוא למעשה בסיס לאלתור מתמשך לא מצליח להפיל מצחוק את הקהל באולפן או את הצופים בבית. הייתה הזדמנות אחת לסאטירה משובחת כשקיציס שאל את "בן-חיים" איך הוא יושב בערוץ 14 בו משמיצים מזרחים, והאחרון השיב בפילוסופיה מתחכמת שהם למעשה נשלטים על ידי "ההגמוניה האשכנזית" אז הם לא מרוקאים אמיתיים. חיקוי חלש של דמות חזקה שלא נותנת "פייט" משמעותי למגל האמיתי עם הקוף העדתי.
בהמשך הצטרפו לדיון גם החיקויים השחוקים של מריאנו "ביבי" נתניהו המעייף שבכל פעם שולף גימיק חדש והפעם זו הייתה תמונה של "האבא של סאלי" כלומר "הבבא סאלי", והבדיחה השחוקה על כך שגם נתניהו "מזרחי", וגדי אייזנקוט של יובל סמו שנראה משום מה סובל מהחיקוי לעומת ההנאה האמיתית שלו כשהוא מחקה את מירי רגב על רקע חו"לי ובמקרה של אייזנקוט סמו מוציא ממנו במכוון את כל החיות והחיוניות.
מי שכרגיל הציל את המצב, עם הומור פיזי וכישרון משחק ואלתור ללא תחרות מאף אחד מהקאסט של "ארץ" היה אלי פיניש. הוא חזר בהתלהבות לדמות של דודי אמסלם שהוחבאה בקמפיין הליכוד ביציאה לאולפן "ארץ" מארגז גלידות עם סלטה קדימה ונפילה מרשימה על רצפת האולפן שסחטה צחוקים מהקהל והקאסט וזה עוד לפני שפיניש הוציא מילה אחת מהפה.
זו אולי הבעיה הגדולה של "ארץ" בעונות האחרונות: הכתיבה. בעבר הכותבים היו משקיעים מחשבה וזה ניכר. היום כל פאנץ’ מאומץ או מאולץ וברוב התכנית לא מצחיק בכלל.
נקודת האור בפרק הייתה הקטע המצופה "עוד כותרות" שבו אוספי קטעי הווידאו המצחיקים של מערכת "ארץ" נותנים לקיציס את הבמה לרדת בחופשיות על כולם בלי יוצא מן הכלל כולל על ערוץ 12 עצמו, אבל את זה יש ברשתות החברתיות בשפע ולא צריך לחכות תכנית שלמה כדי לקבל 3 דקות מצחיקות.
הייתה גם פארודיה על "בואו לאכול איתי" בה הצטיינו בעיקר שרון טייכר כליברמן (אבל עדיין יש געגוע לאסי כהן שהיה הטוב מכולם בחיקוי הזה), ושוב פיניש הבריק כיאיר לפיד וגם אם הוא מוסתר בקמפיין האמיתי החיקוי מצליח להתעלות על המקור.
מי שהגיע עד סוף התכנית ולא חתך באמצע לאיזה סרט טוב, זכה לחיקוי בינוני ומטה של תום יער את בוי ג’ורג’ ומחזור מהפרק הקודם של יוסף פיניש חדד שפשוט מחזר את אותן פאנצ’ים לטובת מי שפספס את פרק הבכורה של העונה בשבוע שעבר.
לפני סיום התכנית קיבלנו עוד משאל רחוב עם דמויות ממוחזרות שעונות תשובות לא מצחיקות ומופרעות לשאלות סתמיות מהמיקרופון של הכתב הנסתר שרון טייכר וזה באמת כבר חוסר השקעה משווע כי זה נעשה כבר בעבר בהמון תכניות ומי שרוצה לראות איך עושים זאת טוב שיצפה בפרקים ישנים של "לילה גוב- עם גידי גוב" ביוטיוב תחת הכותרת "משאל רחוב".
בשורה התחתונה: “ארץ נהדרת" ממשיכה לא להשקיע בצופיה ובקצב הזה הם עלולים לא לבחור בה שוב לעונה ה-25.
"ארץ נהדרת", יום שלישי 21:30 בערוץ 12, ובמהלך משדר הבחירות המרכזי של חדשות 12
התוכנית דווקא תופסת את המצב בדיוק. נמאס לי מדיבורים על אחדות כשהבן שלי משרת והקואליציה דואגת רק לפטורים.