עוזרים לזוגות חשוכי ילדים: בשנה הבאה יהיה להם ילד
כשאתם גוזרים תלתל, הם גוזרים שוב חלומות- בוא לעזור לזוגות חשוכות ילדים – תורמים ח"י ל'בוני עולם' בשביל שבשנה הבאה יהיה להם ילד
כשאתם גוזרים תלתל, הם גוזרים שוב חלומות- בוא לעזור לזוגות חשוכות ילדים – תורמים ח"י ל'בוני עולם' בשביל שבשנה הבאה יהיה להם ילד
אין ספק שיש דברים שהצנעה יפה להם, ואין צורך להיכנס לפרטים. עם זאת, לדבר ולספר על הבעיה, זה טוב וזה ראוי. זה גם מסייע לתהליך הקשה ומתיש גם ככה. זוג שמסתגר ולא משתף, חווה קושי רב יותר מאשר מי שמדבר ומשתף
ניסים גדולים קורים גם במציאות הפשוטה של ימינו, לכבוד חנוכה אספנו 8 אנשים שעברו ניסים ששינו את חייהם. והיום: משפחת מלכה מהדרום, שאחרי 6.5 שנים של ציפייה סוף סוף זכו להיפקד ולהביא את אסתר לעולם עם סיפור שכולו סגולה, תפילות וניסים
כנס ראשון מסוגו של עמותת אדו"ה, שהיווה מפגש בלתי אמצעי בין נשים המתמודדות עם אתגר הפוריות לבין חברותיהן ובנות המשפחה שלהן, התקיים השבוע במלון רמדה בירושלים. הציפיה לילדים עבור זוגות שחווים קשיי פוריות היא כאב גדול ולא מדובר כמעט
יש כאלה שבליל הסדר 'מה נשתנה' עושה להם צביטה בלב. עמותת אדו"ה הפועלת בארץ בשיתוף ארגון "יש תקווה" מארה"ב יקיימו בשבת הקרובה פרשת ויקרא, שבת מודעות עולמית מיוחדת לזוגות המתמודדים עם אתגר הפוריות
אני נשואה כבר שמונה שנים וחצי ועדיין, הרגע המיוחל לא מגיע. יש לי את הכסף הדרוש, ואפילו פונדקאית אופציונלית- חברה מדהימה הציעה לי את עצמה! אבל אני לא מוכנה לעשות את זה! יש לי קו אדום מוסרי. אני לא מוכנה להביא ילדים לעולם בכל מחיר
"בגלל שהפוקוס של ליל הסדר הוא על הילדים הקטנים, זה מדגיש את מה שלך אין. אתה יושב בצד וזה לא מעניין אף אחד", זוגות דתיים מאותגרי פוריות בראיון עצוב על חג לא שמח
וכך היה מסתובב לו זלמל'ה שלנו שבועיים שדעתו מטורפת עליו, מבולבלת מהכא להתם ומהתם להכא, ואף להשיח ליבו למאן דהוא אין לו היכולת. משל לזוגות שמחכים לתשובה חיובית
למה הן רוצות ממני לבשל ליולדת? אני מכירה אותן בכלל – כדי להכין להן משהו? כדי שהם יאכלו מהבישולים שלי? ומתי בכלל יש לי סיכוי להיות יולדת אי פעם? שאני אקבל את העזרה הזו ולא רק אתבקש לתת אותה? ואם הן מכירות אותי מספיק כדי לבקש את הבישולים שלי- איך הן לא מכירות אותי מספיק כדי לדעת שזו מודעה כואבת? פוגעת? — או שאני – סתם עוד אחת שגרה פה…
כמה קשה לנו לראות את האחיינים ולשמוע את האחים הקטנים שלנו נקראים בתארים אמא ואבא. זה מאוד מכאיב לנו כי זה משקף את מה שאין לנו.
בראש השנה וביום הכיפורים, כאשר נעמוד כולנו ונשפוך לבבנו לפני ה', נוכל אולי להבין מדוע נבחרה תפילת חנה להפטרת היום הראשון בשנה. אמנם אין שם קולות וברקים ורוח סערה, אבל יש שם תפילה כנה ואמתית הנובעת מעומק הלב, מסערת הנפש. תפילה של שליחות, שהגיעה רק בזכות הנתיב המיוחד שסלל ה' לחנה המצפה
בכל פעם שאני שומעת בשורה טובה כזאת אני כמובן שמחה בשביל ההורים החדשים, אבל, לא נעים להגיד, נצבט לי הלב. ממש ממש כואב לי. , אני יודעת שזה ממש לא יפה ולא מוסרי ואפילו טיפשי, אבל לא מצליחה להסיר את המחשבות האלה מהראש שלי