הרב בני לאו

בתגובה לראיון של הרב ד"ר בני לאו בעיתון מעריב לפיו "צדק חברתי וצדק רוחני הם מושגים שרבנים ודתיים צריכים לאמץ באופן אוטומטי", משיב הרב ברוך אפרתי כי "מי שמכונן את ההלכה הם אך ורק כללי הפסיקה. ולא תחושות, רגשות, וסברות חביבות…. הלכה נפסקת בבית המדרש ולא במעריב."

רבים מיהרו להסביר את מכתב התמיכה כמכתב המגן בקנאות על כבודו של קצב כנשיא וכמייצג השלטון. כנראה שמיהרו מדי. נכון, הרב טאו ותלמידיו אוחזים בתפיסת עולם ממלכתית- קיצונית, אך דווקא הפעם נראה שאין קשר בין מכתב התמיכה בנשיא קצב לבין תפיסת עולם זו. דעה.

בספר מחקרים של מכללת "אורות ישראל", בשם: "וחי אחיך עמך", בנושא מעמד האדם החריג בחברה שהושק השבוע, טוען הרב בני לאו, שההלכה עשויה להשתנות בעקבות שינויים חברתיים בעולם ובהשפעת המדע, וקורא לשינוי ביחס ההלכה כחלוץ לפני המחנה, למשל לבעלי מוגבלויות.

במאמר שיתפרסם בסוף השבוע, מצביע הרב ברוך אפרתי, על תופעה הפוכה בציבור הדתי, דווקא הרבנים המתונים, יוצאים בהכרזות קיצוניות של שריפת ספרי רבנים אחרים. "חלק גדול מהרבנות הציונית דתית הצעירה, מנתק עצמו יותר ויותר ממסורת רבני ישראל הזקנים. הוא הולך ונהיה רדיקלי ביחסו המנוכר כלפי העולם התורני, וסלחן ביחסו לעולם שאינו דתי… הוא אמנם משדר פתיחות אך פנימיותו היא סגירות חשוכה"

הרב ד"ר בני לאו לא מרוצה מהחוק שיזם ח"כ דודו רותם בנושא הגיור. "לא נעשתה עבודת עומק ודיון משותף של החברה היהודית לכל שלוחותיה.
יש לחזור לשולחן הדיונים שמשתף את כל חלקי העם היהודי ומביא להסכמה הרחבה ביותר של העם היהודי."

גיליון מרתק ומסעיר במיוחד העוסק במעמדם של הרבנים הוצא לאור ע"י אנשי נאמני תורה ועבודה על רקע פרשת הרב אלון. הרב שרלו: "אנו עדים לבעיות של כוחנות וניצול הכוח לרעה ע"י רבנים". הרב בני לאו: הרב עובדיה לא פצה פה מול האלימות הליטאית בסוגיית הגיור".

הרב ד"ר בנימין לאו, ראש בית המדרש לצדק חברתי בבית מורשה, אמר אתמול (יום ה') בכנס על 'זהות יהודית במדינה דמוקרטית' שארגנה מפלגת קדימה כי הדת היהודית במדינת ישראל נתפסת בעיני הציבור "כדת של מטבחים, בתי עלמין ובירורי תולעים, דת עלובה וחסרת חיות."

מאמרו של הרב בני לאו נגד הסביבה שעוטפת את הרב אליישיב, הצליח לעורר את זעמו של ישראל גליס איש תקשורת חרדי ומקורב לרב אפרתי – הגבאי של הרב אליישיב. עם זאת, הרב חיים אמסלם מש"ס אומר לסרוגים כי יסוד ההלכה הוא שרבנים מחמירים לעצמם ומקילין לציבור.