דעות

קשה להתייחס ברצינות אל הבטחות הממשל האמריקני בדבר חבילת התמריצים שייתן לישראל תמורת ההקפאה. הרי מדובר בממשל בעל אוריינטציה אנטי ישראלית מלכתחילה שרואה בהבטחות לשמירת ביטחונה של ישראל מעין כלי משחק מדיני בלבד ולא אינטרס מהותי למדיניות ארצות הברית.

רק במאה ה-20 רוצחים סדרתיים נולדו בתדירות גבוהה. המציאות הפוסטמודרנית הפכה את האדם ליותר בודד, מנוכר ומסוכן לעצמו ולאחרים. אותו סם שמוזרק לדם של מיליון אנשים בבת אחת עלול להשפיע על אחד או שניים באופן בלתי הפיך, ולפעמים זה בדיוק מספיק כדי לכתוב מראש עוד "טרגדיה" בעמוד הראשון של העיתון.

לבן הארמי מסוכן כל כך, משום שהוא רוצה להשאיר את עם ישראל בגלות שיתבולל בארם, וייהפך כמוהו מבן נחור העברי, ללבן הארמי. רעיון זה אפילו יותר מסוכן מגזירת השמדת הזכרים של פרעה הוא רצה לגרום להשמדה מוחלטת של עם ישראל. לא לחינם נקראת תופעת ההתבוללות "שואה לבנה".

נראה שהעולם השתגע, כל יחידות המידה השתנו – סנטימטר זה כבר לא סנטימטר וקילוגרם זה כבר לא קילוגרם. עובדה, אפי' משקל המאזניים שעליתי עליו לא שומר על עקביות, לא מזמן הוא הראה לי משקל מסוים ועכשיו הוא מוסיף לו כמעט עשרה אחוזים. פשוט יצא מכיול. חיים ולדומירסקי על דיאטות וכושר

ארגוני השמאל העולמיים, הופכים את הפלשתינים לתחליף לצלוב הנוצרי. יש כאן יצירה של מיתוס היסטורי חדש שבו הפלשתינים מוצגים כעם שעובר את הסבל הגדול בעולם (יותר מהדיכוי הטיבטי ויותר מקצירת האברים של אנשי תנועת הפאלון גונג על ידי שלטונות בייג'ין, או מעשי רצח אחרים בעולם).

כותרות אתרי האינטרנט בישרו על תקרית דיפלומטית איתה יצטרך להתמודד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתו עם מזכ"ל האום באן קי-מון. הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים אישרה את הקמתם של 32 יחידות דיור בשכונת פסגת זאב. האם התקשורת בישראל מסבירה לאו"ם למה לנזוף בנתניהו?

אסור לראש הממשלה להבליג על המשך ההתעללות ביונתן פולארד. ההתעללות הזו הרי היא אינה רק באיש עצמו, אלא בכל העם היהודי שממשלת ישראל היא נציגתו הרשמית. לכן חובה על נתניהו ויהיה המחיר אשר יהיה לעמוד בנחישות מול האמריקנים ולדרוש שאלו יעשו סוף לפרשה הזו.

כתבתו של מורדי מילר 'כך או אחרת' על הרב כהנא ב'עולם קטן' לא השאירה את מזכ"ל בני עקיבא לשעבר, יוחנן בן יעקב, אדיש. תגובתו מעל דפי העלון בשבוע שלאחר מכן הציפה את השאלה: המאבק ברב כהנא- ללא גבולות? מורדי מילר במאמר תגובה ליוחנן בן יעקב.

פרשת תולדות מתארת לנו את אופיו של עשו – אדום, הדמות התנ"כית שמזוהה עם העולם המערבי. האישיות המיואשת של עשו, שרוצה הכל עכשיו בעולם הזה, שונאת יותר מכל את יעקב, מי שמתנהל לאיטו ולא מפחד מדרך ארוכה. מבחינה זו מדינת ישראל מציגה את השקר של העולם המערבי ועל כך המלחמה.

אני משתעשע במחשבה היפותטית, ומדמיין כי התאחדות הסטודנטים יוצאת בקריאה להפגין למען שוויון הזכויות והחובות לבדואים. הרי מדובר על אוכלוסיה שפחות מאחוז ממנה מתגייסים, שיעור האבטלה בה מהגבוהים בארץ, ומדי שנה מוקצים תקציבי ענק, לשחד אותם להפסיק את הבניה הבלתי חוקית בנגב.

קשה שלא להשתחרר מהתחושה כי עיקרו של המאבק האחרון במשק לא נבע מדאגה אמיתית לשכר העובדים אלא בא לשמר בזיכרון הציבורי שההסתדרות הוא ארגון עובדים פעיל. עופר עייני חייב להראות פעילות ציבורית כל שהיא כדי להצדיק את הארגון שהוא עומד בראשו וכמובן את מיסי החבר שנגבים מהחברים.

אחרי כל הזיכויים שהתקבלו מארבע סמכויות שונות, בפרשת הרב אבינר, החליט דווקא פורום "קולך", שכידוע הוא פורום נשים דתיות, לפנות ליועץ המשפטי בדרישה לבטל את פסק הדין של ביה"ד הגבוה בטענה ש"היא מנוגדת לחוק ולהלכה". ואני שואל לאן נעלמה הבושה, ומאיפה הגיעה החוצפה ועזות הפנים שלכן?

בעקבות קריאתם של ראשי האוניברסיטה העברית לצאת ולהפגין נגד "חוק האברכים", כותב להם סטודנט מכתב גלוי, בו הוא מאשים אותם בפופוליזם. "הטרחתם את עצמכם להזדקק לסוגיה פוליטית טהורה, אולי בתקווה לזכות בעוד כמה שקלים, אך תוך הפגנת קוצר-ראות מן המדרגה הראשונה."

חכמי ישראל קבעו את הכלל לגבי קבלת גרים: אדם המעוניין להתגייר מתוך אינטרס כלשהו (כגון נישואין) – נדחה על הסף! מסיבה זו קבעו חז"ל: "אין מקבלים גרים לימות המשיח" – מי שמעוניין להצטרף לסבלו של עם ישראל, יזכה גם להטבות נלוות. אולם מי שמצטרף רק מתוך תנאים טובים, אין מקומו איתנו.

במשך שלוש עשרה שנה, היה ישמעאל, בנו היחידי של אברהם וככזה היה אמור לרשת אותו אחרי פטירתו. אלא שאחרי לידת יצחק, עבר ישמעאל ממעמד של יורש, למעמד של עבד. ישמעאל בוחר לפתור את הבעיה באמצעות אי הכרה בקיומו של יצחק. כך נולד החרם הערבי, אבל יש גם דרך להתגבר עליו.

אם הצעירים שנהרגים בכבישי ארצנו כל שבוע היו נהרגים בסדרה שבועית של פיגועי טרור האדמה בארץ היתה רועדת ומדינת ישראל היתה יוצאת למבצע צבאי מתמשך (בלי בג"ץ ובלי בצלם). לעומת זאת השלמנו עם מציאות שבה כל שבוע נהרסות משפחות, מבלי שאמות הסיפים רועדות במדינת ישראל.

האנטישמיות לא הצטיינה מעולם בעקביות בלוגיקה, הדת שיצאה במשך אלף שנה למסעי צלב כדי לכבוש את ארץ ישראל, תוך כדי טבח ביהודים מעיזה כיום להטיף לנו מוסר לכשאנו משיבים לעצמנו את זכויותינו! מה לצאצאי 'ויזיגוטים' ו'גאלים' ושאר הברברים של אירופה לטעון לזכויות על א"י?!

הפרדה בין גברים ונשים בסעודות מצוה היא המצאה של השנים האחרונות. ולכן, אמצתי לעצמי מנהג, לא להשתתף בשום סעודת מצוה, בה יש הפרדה. אם זאת חתונה, אני בא רק לחופה ועוזב בסיומה. אם זו ברית, אני מסתלק מייד לאחר שהמוהל סיים את מלאכתו. ובבר מצוה אני מאחל מזל טוב ופורש לעיסוקיי.

המשפט המיותר הזה בו נאשמים חיילים ב"נוהל ילד" וההרשעה הנלוזה, גורמים לעוד כרסום בתחושת המחויבות שלנו לחיילים, ובידיעה של החיילים, כי אנו לא נותנים להם גיבוי. מערכת משפט שרואה את כל המציאות דרך ניירת משפטית, היא חלק לא מודע בדרך כלל, של המערכה נגד צדקתה של ישראל.

ההתקפות של הפוליטיקאים הישראלים על חוק מלגת האברכים הן צביעות. הבעיה תפטר רק בדיאלוג אמיתי וכן עם החברה החרדית. "אם השמאל הישראלי רוצה באמת לשלב את הציבור החרדי בחברה הכללית בארץ, עליו להפסיק את מסע השיסוי הבלתי נגמר נגד מגזר שלם באוכלוסייה