דעות

בעיקר נדהם ומושפל אנוכי אל מול אותם המכנים עצמם תלמידי רבנו, פוטרים עצמם באמירה לפיה הם מכבדים את פעלו, ובתוך כדי דיבור דוקרים את רבם שוב ושוב. אם אינכם מבינים את נפש הצדיק, לפחות תשתקו בענווה!

סגן ראש העיר רעננה לשעבר אריה פרידמן, תוקף את הצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן לחייב את הרבנות להעניק תעודות כשרות לחניות הפתוחות בשבת: "במקום להילחם על זכותם לחלל שבת, ילחם על הזכות הסוציאלית של פותחי המסעדות ליום מנוחה בשבת"

איש חברון, ברוך מרזל, חושף פגישה אישית עם אריק שרון שהתקיימה לאחר לחצים כבדים, ומאשים: "הוא ייזכר לדיראון עולם בספר הבוגדים בעם ישראל"

עלה למרומים איש הצבא, איש ההתיישבות, איש הנהגה, שכולנו חייבים לו. עלה למרומים איש ההפכים, ואנו תפילה שימצא מנוחה במרומים. אותו גיבור נכשל בחורבן גוש קטיף, אם כי, גם בזה אפשר ללמד עליו זכות שחשב שהוא פועל לטובת האומה. אמנם כשלונותיו אינם מבטלים את מעלותיו

כל השבוע אנחנו קוראים את החדשות, ולקראת שבת מוסיף לנו אור יזרעאלי תובנות משלו על האירועים המרכזיים. והשבוע: תג מחיר בקוסרה, מהפכת החינוך של השר פירון, שעון הקוקיה בבית החולים שיבא והפגנת המסתננים

כאשר עם ישראל נמצא במשבר, הוא מתחיל לריב בינו לבין עצמו. באותו הזמן של ההתלבטות כיצד לנהוג, דווקא המעשים של האנשים הקטנים הם שמקדמים אותו ולא הפוליטיקאים

יועז הנדל פרסם פוסט ארוך התוקף את הרב שמואל אליהו בגין התנגדותו לגיוס בנות. אלירן תשובה משיב כי טענותיו של הנדל "אינן בגדר קושי בלוגיקה וגם לא רשלנות, זו כבר רשעות"

כפתרון לבעיית המסתננים מציע הרב שרלו: "את אלה שלא נוכל לקלוט אנו נרחיק מהארץ, ולאלה שנקלוט נעניק את כל הזכויות שהם זקוקים להם כדי לקיים אורח חיים מינימלי הוגן"

ברוב הבתים במגזר האינטרנט המשפחתי הוא ללא כל הגנה. כך גם הטלפונים החכמים המצויים ביד הילדים לפעמים כבר מגיל היסודי. הרב יוני לביא ליקט את כל התירוצים למה הורים מוכנים להפקיר את הילדים שלהם

העין הבוכיה איננה על האיש אלא על בעיטתו ההסטורית בערכי הציונות ובבטחון ישראל שבהם דגל ואותם טיפח. הוא ידע היטב כי יש שופטים בירושלים והם קוראים את עיתון 'הארץ'

אין רע ברצון לשיר ולעדן את הנפש. אבל זאת אינה תפילה ואין בה קדושה. שליח ציבור בבית הכנסת הוא השליח להעביר את בקשותינו אל ה'. הוא לא שליח להתנדנד ולהנעים בקולו. יש ערך קדושתי לתפלה, רק אם היא מחברת את האדם לאלהיו. הוצאת את אלהים מהעניין – הוצאת הכל. נותר גוף בלא נשמה

מול 'שלום הבלהות' שמתרקם בסודיות, בנט סומך יותר מדי על משאל העם ושוכח שיצטרך להתמודד נגד התקשורת שתתן גיבוי לנתניהו. האם בעסקים שלו הוא גם היה מהמר ככה?

למרות שעם ישראל היה משועבד במצרים, האומה המצרית הייתה אפילו יותר משועבדת ממנו וסגדה לקבוע – למוכתב. היציאה ממצרים מלמדת שעליך לקחת את גורלך בידיך ולהשתנות

מי שמקבל מעורבות של אגודת סטודנטים בעניין פולארד, שלא יתפלא שיום אחרי כן התאחדות הסטודנטים מקבלת החלטה להוציא משלחת לרמאללה. העקרונות הם אותם עקרונות, האינטרסים הם אותם אינטרסים, רק ההחלטות משתנות. עקיבא לם רוצה שהאגודה תטפל בסטודנטים

נדמה שמעולם לא היה היחס לרבנים מצוי בכזה שֶפֶל. אין כוונתנו ליחס שלילי ומזלזל מצד אנשים הרחוקים מתורה ומצוות אלא גם מצד חובשי כיפה וסורגותיה. אם בעבר 'רב' היה שם נרדף לסמכות ויראת כבוד שרק הזכרת שמו מעוררת בך רגשי קודש, כיום השיח התקשורתי והציבורי הופך אותו לעיתים קרובות לקריקטורה נלעגת ולשק חבטות

אם החיים מוקדשים לחיפוש אחר כיף רדוד, גם חגיגות ההתחלה יראו בהתאם: הנאות פורצות גבולות. אבל אם התפקיד שלך למלא את העולם, פתיחת השנה תראה כיום של חרטה על העבר וקבלה לעתיד

על רקע המאבק אותו מנהלים מספר ח"כים ("מהרסי התורה") נגד מסלול ההסדר מזכיר להם הרב שלמה אבינר כי אם המטרה היא שירות צבאי והשתלבות בעבודה הרי מסלול ההסדר הוא הדוגמה לשילוב הנכון עם לימוד התורה

אם מה שיש לנו להקרין לגויים הוא שאנחנו כאן בגלל סיבות בטחוניות, הכשלון צפוי מראש. כשרה"מ יקריא פרקים מהתנ"ך באו"ם הגויים ישתכנעו

למרות שב'יש עתיד' לא ישמחו לשמוע, הציבור רוצה יהדות אורתודוכסית. הניסיון לעשות מחטפים ולשנות את הצביון במדינה בשם החופש והחירות הוא עצמו כפיה של קבוצה קטנה שהגיעה לשלטון בשם מטרות אחרות לגמרי

בתוך כמה שעות הסכים בנט להפגש עם אסי עזר ובן זוגו לארוחה זוגית. במקביל הרב הראשי לישראל מחכה כבר חצי שנה לפגישה עם השר הממונה עליו. הכל בשביל לקבל לייקים?