פרשת השבוע

בעולם הפיזי, אנו מכירים חומרים מסוכנים ובלתי יציבים שכל שימוש בלתי זהיר בהם עלול לגרום לאסון בקנה מידה עולמי ואסון צ'רנוביל יוכיח. קל וחומר בדברים רוחניים וברגישים ביותר שבהם, שכל שינוי וכל מחשבה בלתי נכונה עלולה להוציא את האדם מעבודת ה' אל עבר עבודת האדם – העבודה הזרה.

בפרשת תרומה מוזכרים לראשונה הכרובים שסוככו על ארון הברית כשפניהם איש אל אחיו. מהם נלמד על האיזון הנדרש לנו בין השמירה על המצוות שבין אדם למקום ובין המצוות שבין אדם לחברו

הרב שלמה קמחי מישיבת בנ"ע אורות יהודה בהסבר קצר על המצווה "אם כסף תלוה את העני עמך" המדבר על הצורך בהחזקת העניים מחד, ומצד שני מגלם ניסיונות קשים של העשיר וגם של העני. צפו בשיעור הקצר

אחרי שיתרו מייעץ, דואג משה לשלוח אותו חזרה לביתו. עם ישראל יכול לקבל מהגויים, פיתוחים מדעיים ואמצעיים טכנולוגיים, אבל בעניני אמונה אסור לו לאמץ דפוסי מחשבה זרים

כאשר עם ישראל נמצא במשבר, הוא מתחיל לריב בינו לבין עצמו. באותו הזמן של ההתלבטות כיצד לנהוג, דווקא המעשים של האנשים הקטנים הם שמקדמים אותו ולא הפוליטיקאים

למרות שעם ישראל היה משועבד במצרים, האומה המצרית הייתה אפילו יותר משועבדת ממנו וסגדה לקבוע – למוכתב. היציאה ממצרים מלמדת שעליך לקחת את גורלך בידיך ולהשתנות

אם מה שיש לנו להקרין לגויים הוא שאנחנו כאן בגלל סיבות בטחוניות, הכשלון צפוי מראש. כשרה"מ יקריא פרקים מהתנ"ך באו"ם הגויים ישתכנעו

ניסיון לפגוע בעם ישראל על ידי שילוב של טרור פיזי עם החלשת כח העמידה של העם והאמונה בצדקת דרכו, הניסיון הזה חוזר על עצמו גם בדורנו, והיא לא התחילה בשנים האחרונות

התורה בוחרת לתאר את ראשית דרכו של משה באמצעות שלוש התכונות החשובות למנהיג: העדפת האינטרס הציבורי על פני האישי, רגישות חברתית ועמידה בלחצים חיצוניים

אחי יוסף משליכים אותו אל הבור בשלוות נפש ושכנוע עצמי, עד מיד לאחר מכן הם יושבים לאכול לחם, לעשות "חאפלה" וקינוח, כאילו דבר לא אירע – איך אפשר להבין את ההתנהגות הזו של האחים?

פרשת ויגש מביאה לשיא את העימות בין יוסף ויהודה. שתי הגישות, הכלכלית אוניברסלית מצד אחד לעומת התורנית לאומית מצד שני מתבררות היטב. בסופו של דבר יודה גם יוסף כי גישתו של יהודה היא הנכונה. כשיהודה בראש יש מלכות, כשיוסף בראש ישנה התפרקות כללית של האומה

אנשים חדי עין, יודעים להעריך את המצב הכללי במדינה באמצעות המראה של החתולים שאוכלים מהפחים. אז איך ייתכן כי כל חכמי מצרים ויועצי פרעה לא הצליחו להבין את משמעות החלום, לפיו פרות שמנות וחיטים מלאות מבטאות שובע ואוכל, ואילו פרות רזות וחיטים ריקות, מבטאים רעב

פרשת השבוע מלמדת אותנו שיעור חשוב לגבי השגת מטרות וחלוקת תפקידים בעסק משפחתי ומלמדת עוד כי מנהיג הוא אדם היודע לזהות טעויות של עצמו ולהודות בהן

אחרי מסע הנדודים שעבר יעקב אבינו במשך למעלה מעשרים שנה, אחרי כל המאבקים הגלויים והנסתרים מול לבן ומול עשו, הוא סוף כל סוף מבקש קצת שלווה. "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ביקש יעקב לישב בשלווה בעולם הזה וקפץ עליו רוגזו של יוסף. מתי הוא כן יישב בשלווה?

מתיאורה של התורה את הכנותיו של יעקב אבינו למפגש עם עשו אחיו, עולה דמותו של יעקב כמי שמתרפס בפני אחיו. הוא שולח מנחות וקורא לעשו אדוני ומשתחווה לו מספר פעמים. אלא שעיון בפעולותיו מגלה כי במעשיו של יעקב, הוא מראה מיהו בעל הבית על ארץ ישראל, כשהכל עטוף בדיפולומטיה

מדי פעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו בבית טוב בו ההורים אוהבים אותם ודואגים להם ושוהתחנכו במיטב מוסדות החינוך, אך לבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. הרב יעקב פילבר לומד מפרשות השבוע על הגורמים שעלולים לדרדר את הילדים לדרך רעה

מה ניתן ללמוד מהאופן שבו יעקב מתכונן למפגש עם עשו כפי שמתואר בפרשת "וישלח", וכיצד הדבר מתקשר להשגת מטרות באמצעות טקטיקות שונות בעולם העסקי ובעולם המדיני

לבן הארמי מסוכן כל כך, משום שהוא רוצה להשאיר את עם ישראל בגלות שיתבולל בארם, וייהפך כמוהו מבן נחור העברי, ללבן הארמי. רעיון זה אפילו יותר מסוכן מגזירת השמדת הזכרים של פרעה הוא רצה לגרום להשמדה מוחלטת של עם ישראל. לא לחינם נקראת תופעת ההתבוללות "שואה לבנה"

אם עפרון החתי היה יודע שבשדה שלו קבורים אדם וחווה, אולי הוא לא היה מוכר את השטח לאברהם ואז הקנייה לא נחשבת? הרב ברוך אפרתי נותן 10 טעמים מדוע הקנייה כשרה למהדרין