זוגיות

לצד כל הכאב הנפשי האישי שכל גרוש/ה חווה והתמודדות עם כאב הילדים והסתגלות למצב החדש יש כאב חדש, שנולד רק אצלנו. קהילת הגרושים. הכאב הטכני. סדרת כתבות על גירושין במגזר בעידן המודרני

החל מקנס של חצי מיליון שקלים על בגידה ועד לאיסור ביקורים אצל החותנת • הסעיפים המוזרים ביותר בהסכמי ממון בין זוגות ישראליים נחשפים

גירושים הם כורח. הם כאב. הם חתך בבשר החי. גירושים הם התמודדות של הילדים עם מציאות של שני בתים. גירושים הם אלף ואחת סיבות של אתגרי המציאות בחיים היומיומיים ויש שיגדירו זאת: המכה הגדולה של החיים

אני, צפנת, גרושת המגזר. לומדת את שפת הלב מחדש על שלל המורכבות המרכיבות את התואר. מבקשת לשתף ולו במעט על ההתמודדות מחד ועל החוויות מאידך. על אהבות ואכזבות. חינוך בריא לילדים יחד עם חינוך עצמי. עצמאות מוחלטת בכל החלטה מול בדידות צובטת מפעם לפעם ואמונה עצמית ותמידית בצדקת הדרך

סגן אילן, שיקבל מחר את כנפי הטיס, התחתן במהלך הקורס עם גלית. בראיון זוגי הם מספרים על האתגרים, התמיכה של המפקדים והשיר של ישי ריבו שנתן כוח ברגעים קשים

במקום לנסות לשנות את בן/בת הזוג תוך כדי שאנחנו סוחטים את עצבינו בהמתנה, עלינו לסגל לעצמנו ביטחון פנימי ולהירגע. לא מדובר בבריחה מהמציאות, אלא בסה"כ לא לבזבז אנרגיה מיותרת

סדרת הרשת החדשה 'כבר מאוחר', מביאה את צעקתם הפנימית של הרווקים והרווקות הדתיים שנמצאים בנינו • צפו עכשיו בפרק העוסק באחת מהחוויות המוכרות, הכואבות והקיומיות ביותר בחייהם של רווקים ורווקות-"הבדידות"

דרכו של אדם להימשך אל ההיפך מטבעו, לכן דווקא יצחק שגדל אצל אברהם והתקדש כ"עולה תמימה" נמשך לטבעו הפעלתני של עשו, בעוד שרבקה, שכל חייה גדלה בין לבן ובתואל הרמאים, התחברה יותר אל התמימות של יעקב

'אחרי החגים' זו דווקא תקופת השיא של פתיחת תיקי גירושין, ושל פניות לייעוץ נישואים. גם בקרב זוגות הנמצאים בתהליך של טיפול זוגי, במקרים רבים תקופת החגים מחוללת נסיגה ומעצימה את הקשיים הקיימים

זוגיות טרייה מאופיינת באין סוף רגעי שיא. אורות וזיקוקים מאירים את הדרך בשלל צבעים מרהיבים והסרטים הרבים שראינו גורמים לנו לדמיין שאלו הם החיים. אך עם הזמן האורות מתעמעמים, השגרה תוספת את מקומה, הדרך מתפתלת, ואז מה?

"תראו אותם, הם פשוט כמו זוג יונים", משפט כל-כך מוכר, אך מה עומד מאחוריו? בפרשתנו "נח", אנו פוגשים שני מודלים של זוגיות – העורב והיונה

אחת הבעיות המרכזיות עם החגים (הבאים עלינו לטובה) היא שהם עלולים להוות מקור לחיכוכים (שלא באים עלינו לטובה…) בין הרווקים למשפחותיהם. מספיקה איזו הערה עלובה או צינית כדי לגרום לעגמת נפש כזו שתדחוף את הרווק/ה הישר אל זרועות המגננה, הכעס או הדיכאון

מתברר שאנחנו עוד פחות חכמים מהחמור של בורידן (שהזכרנו בטור הקודם). הוא היה צריך לבחור בין מים לאוכל  אך נתקע בדילמה. לעומתו אנחנו, תקועים מול בחירה מוטעית והזויה: אנחנו תקועים בין שלט נוצץ שמציג תמונה מהממת של מעדן לחמורים מצד אחד -ומצד שני מחכים לנו דלי תבן ודלי מים

היום אני רוצה להתמקד בביטוי המיידי והישיר של כוח הרצון: לקיחת החלטות. מההיכרות האינטימית שלי עם רווקים ורווקות רבים וטובים בואו ננסה להבין למה אנחנו נמנעים מקבלת החלטות ואיך אנחנו מחליטים

כל עוד יש עם מי לדבר, הצד השני מוכן לשמוע, יש סיכוי שדברינו יחלחלו ויפעלו את פעולתם, אך כאשר אנו נתקלים בקיר אטום ששום דבר לא מצליח לחדור, הסיכויים שנצליח לעזור לו לראות את הדברים אחרת ולהשתנות קלושים

ההתמודדות הקשה עם העובדה שהם לא יזכו לילדים משלהם גרמה ליוסי וריבקי, לאמץ את תמר הלוקה בתסמונת דאון ומאז המאבק בנטישת ילדים עם תסמונת הפך למפעל חייהם • צפו עכשיו בסיפורם המרגש

איך זה שאין לי את כל מה שאני רוצה בחיים?! הרי אני רוצה להתחתן, אני רוצה בריאות, אני רוצה שמחה – ותכל'ס, חסרה לי זוגיות, אני עצוב ויש לי כל מיני חסרונות וצרות כאלה ואחרות… אז איך יכול להיות?"

אחרי שאנחנו מבינים שהמצב הקיים לא-מי-יודע-מה ושאנחנו מפסיקים לטמון את ראשנו בחול ובבוץ העיסוקים המשניים, אפשר לחוש את הכאב שנוצר מהפער שבין 'המציאות' לבין 'מה שהיינו רוצים להיות'

בחיי הנישואין אנו עלולים להתבלבל ולחשוב שכל זה גדול עלינו, גם אם ננסה להתחזק בכל נקודה בנפרד, לא נעמוד בלחץ ונקרוס. אבל אם נזכור להתחבר אל אותה נקודה עמוקה שממנה הכל יוצא – האהבה, ממילא נזרים אנרגיות חדשות לכל העברים

כמה זמן אמור לקחת 'חשבון נפש'? התשובה פשוטה: כמה שאתם מסוגלים. תלוי בכם. כל עוד אתם לא מגזימים ואוכלים לעצמכם את הראש, כמובן. רק אל תוותרו לעצמכם, תתחילו בקטן ותוסיפו לאט לאט כיד הריכוז הטובה עליכם