הרב יעקב פילבר

כך נמשכים הדברים וכל פעם שאנו מסרבים לשתף פעולה עם התכנית האלוקית, אז מקשיחה ההשגחה העליונה את לב אויבנו להפר את עצתם, ואנחנו נאלצים להיות נאמנים למהלך האלוקי שדיבר טוב על ישראל

משני דברים פחד המלך החדש: מהריבוי הטבעי של העם העברי, אך לא פחות מכך הוא מפחד מפני הפיכתם של המוני בית ישראל ממשפחה לעם מאוחד ומאורגן, ככתוב: "ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"

יעקב לא הסתפק במסגרות הלימודיות הרגילות שהיו מנוהלות עד כה ע"י שבט לוי, אלא שלח את יהודה להקים בית תלמוד איתן יותר. ואכן מפעלו זה של יהודה הועיל לישראל בעת השעבוד

כל עוד הדמוקרטיה שולטת בדעת הציבור "אסור להשתמש לאורה". כלומר אין לעשות בה שימוש מעשי, להסיק ממנה מסקנות מעשיות הסותרות או מתנגדות לאורה של תורה – אלא רק לקחת ממנה את החיובי שבה ולאמצו באותה שעה, מבלי לפגוע בשום הלכה או עקרון של התורה

בעל ההגדה מלמדנו שלבן כשונא ישראל הוא גרוע יותר אפילו מפרעה. ונשאלת השאלה מה היה בלבן שעושה אותו לגרוע ביותר בשונאי ישראל, במיוחד שלבן רק ביקש לעשות ולא עשה

בימים שהאנושות עדיין לא ידעה זכויות עובד מהי, בימים שהניצול והקיפוח של החלשים הייתה שלטת והייתה מנת חלקם של המעסיקים, כבר אז דאגה התורה לזכויות העובד

אברהם ויצחק מייצגים שני דורות, אברהם היה בבחינת "מי יעלה בהר ה'", סולל דרך חדשה ומקרב אליה את ההמונים. יצחק מייצג את דור ההמשך, בבחינת "ומי יקום במקום קדשו". יצחק קיבל דרך סלולה ומציאות מגובשת שהכין לו אברהם

אחרי פסילתו של אברהם הבין אליעזר את המסר, ועל כן כשבא לבדוק את רבקה, אין הוא מסתפק במבחן של מעשה חסד, לראות אם היא נאמנה לעשות בדיוק את מה שאומרים לה, הוא מבקש לדעת אם היא יודעת גם לחדש ולהוסיף דברים משל עצמה

לא נדע להעריך ולהוקיר את מפעלו של מורנו ורבנו רבי אברהם בן נחמיה צוקרמ זצ"ל, אם לא נבין את מצבו של הנוער הדתי בתקופה שבה הוקמה הישיבה בכפר הרא"ה

ספר בראשית הוא גם ספר האחים והאחיות, החל מקין והבל, שלושת בני נח, ישמעאל ויצחק, עשו ויעקב, לאה ורחל ושנים עשר האחים בני יעקב ולבסוף אפרים ומנשה

"לפעמים על ידי שמתאמצים להיות מודבק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כוחות החיים הרוחניים למעלה בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה המידות הרעות שולטות בו"

הרב יחזקאל גרינוולד מגיב לדבריו של הרב יעקב פילבר לפיהם מה שהרב אבינר כתב אודות עמדתו של הרצי"ה לבנ"ע הינם דברים מופרכים ואומר: היות וכל מה שפרסם הרב אבינר מלוקט מתוך ספרי הדל "ואבדיל אתכם מן העמים", נמצא שאני הוא זה שכתבתי דברים "מופרכים ומהרהורי ליבי"

הרב יעקב הלוי פילבר, לשעבר ראש הישיבה לצעירים ומגדולי פרשני הרב קוק, מביע מורת רוח מדבריו של הרב שלמה אבינר, אודות יחסו של הרב צבי יהודה הכהן קוק לאנשים ולתופעות מסויימות

שאלה עתיקת יומין היא מהו המקור לרע בעולם, האם הוא בא משמים או הוא תוצאה של מעשי האדם. הרב יעקב פילבר מנסה למצוא את התשובה

האם עדיף שהאדם יהיה עצמאי, המתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע בעזרתם של אחרים ומבקש את ישועתו בעזרת זולתו?

אנו רואים שהתורה לא רק שלא שללה את הדגל אלא קבעה אותו לכתחילה במחנה ישראל והוא שימש כאחד המרכיבים לצביונו של המחנה היהודי

מאז עברה התחיה היהודית כברת דרך ארוכה – אנו מצויים כיום בקו התפר שבין התחיה הגשמית לתחיה הרוחנית, מצב המזכיר לנו את נבואת "חזון העצמות היבשות" של הנביא יחזקאל

"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו", מכאן אנו רואים שסכנת ההתבוללות קיימת גם בגלות וגם בארץ ישראל. אבל כאן נשאלת השאלה: האם כל הנהגה או פעולה הנעשות באומות העולם תהינה אסורות עלינו?

כשאנו שואלים את עצמנו: מדינה מן התורה מנין? את התשובה אנו מקבלים בהגדרתו של הרמב"ן את מצוות ישוב הארץ שכתב: "שלא נעזבנה ביד לזולתנו מן האומות או לשממה"

הממון כשלעצמו אינו חיובי או שלילי אלא הוא אמצעי שערכו נקבע לפי הדרך שהאדם השיג אותו וכיצד הוא משתמש בו. מיעקב אבינו לומדים אנו איך להתייחס אל הממון