דעות

גינוני השמאל הכניסו נרטיב של הפרדה בין אוכלוסייה חפה מפשע לבין מרצחים ההססנות הזו עולה חיי אדם, רחל אימנו יודעת מתי לשים נקודה בסוף משפט בלי לחשוש, בלי לפחד, ככה צריך לעשות! שבענו מניחומי אבלים

נתניהו חייב לפנות את מקומו, הדרישה למנהיג ישר דרך אינה דעה פוליטית. זאת בקשה אלמנטרית וזו הדרך היחידה שתאפשר לעם ישראל להשתקם מהמכה האיומה שחטפנו

כל האבות והאימהות והאחים והאחיות עצמו עיניים והתפללו על יקיריהם, בזמן כל כך מיוחד, במקום כל כך מיוחד. ויחד איתם עשרות אלפים התפללו בשתיקה בשידור חי בלונדון, קליפורניה, ניו יורק וארגנטינה

בליבי וראשי מתנהלת מערכה חיה, הצורך הרגשי לקרוע על הגיס והחבר כמו היה אח פועם בטבעיות, ומייד מוחי שואל, האם הדבר נכון? הרי לא נהגו לקרוע על גיס וחבר קרוב. האם צודק הוא הלב הפועם בטבעיות?

הדיבורים סביב עיכוב התמרון הקרקעי כתירוץ להשבת החטופים מסתיר משהו יותר עמוק. לראשונה מזה עשרות שנים, צה"ל נקרא לנצח, מונח שהוסתר ממנו בשל רצון למציאת חן בעיני העולם, ולצערנו את התוצאות רואים כעת

בימים אלו הישיבה ב"ה צומחת ופורחת, ובמקום פועל בנוסף המרכז חינוכי 'בית הציונות הדתית', המעמיק בתודעת ערכי הציונות הדתית. אותם ערכים אשר מקימי הישיבה חלמו בחזונם להאדיר ולהדגיש בחיי היום יום של העם בישראל

נתניהו כראש ממשלה אחראי לביטחוננו, על זה אין עוררין. אך האם צריך לדרוש את פיטוריו בכל מקרה, עוד לפני שהוקמה ועדה שתבדוק מי האחראים למחדל? | דעה

"הרגתי עשרה יהודים", הוא אומר למשפחתו, שוב ושוב. לא ימנים ולא שמאלנים ולא אשכנזים ולא ספרדים. הוא לא בדק את הפתק שהם שמו בקלפי. לא אכפת לו אם זו חילונית מקיבוץ בארי, חרד"לניק מזוקן מכרם שלום או חרדי ישיש מאופקים

גם לאחר שספרנו למעלה מאלף וארבע מאות הרוגים ומאות חטופים ונעדרים – גם אלה לא טלטלו את ראש הממשלה ולא "העירו" אותו מן האגוצנטריות המוחלטת שלו. ראש הממשלה ממשיך בשלו – גם בניהולו את הנושא הכאוב של החטופים

הרב יוני לביא עם עשר השאלות הכי בוערות מאז פרצה המלחמה לפני כשלושה שבועות. למה זה קרה? מה יקרה אם איראן תתקוף? ומה תפקיד האזרחים?

מה תינוקות וילדים צעירים ותמימים צריכים להיות מעורבים במלחמות של הגדולים. אני יושב בחדרי מול המחשב בבית, בזמן שיש ילדים קטנים וגדולים בני גילי שנמצאים אי שם בתוך עזה, מי יודע מה איתם?

הניסיון להתיר קרבה אסורה, הרי היא נפילה למלכודת של השיח הפוסט מודרני שקידש את החוויה הפרטית כערך הגובר על כל מצוה או ערך אלוקי שמצריך מאמץ ואיפוק

ואז קיבלתי את ההודעה הזו, שמספרת את כל הסיפור: שאלתי אותו: מה מחזיק אותך? והוא ענה לי בדמעות: החמאס רצו להפוך שמות למספרים. אני מנסה להפוך מספרים לשמות"

במקביל להתעצמות חיזבאללה וחמאס נרקמת לה תוכנית פלסטינית שנועדה לכבוש את יו"ש ע"י גנבת אדמות. ביום פקודה היא תהפוך לטבעת אש כפי שחווינו בעוטף, עלינו לעצור את הפלישה במרכז הארץ

אזרחי ישראל לא זכאים לשמוע על הפסקות אש, סיוע הומינטרי או מחוות. כמו בכל סבב בשנים האחרונות, גם הפעם – את הצהרות המלחמה משדרים לציבור בשידור חי, את הכניעה לחמאס משאירים לו לשמוע מערוצי הטלויזיה הערביים ומהטלגרם

עם ישראל גילה רוח אדירה של אחדות ועשייה והתקרבות שלא ראינו מעולם, אבל נראה שבהנהגה הדשדוש השתלט, אנחנו פה כדי לקרוא בקול שלא נעצור עד להכרעה סופית. לא נלך לישון עם האויב

השאלה המרכזית שעומדת בפנינו היא, מהו היחס ומידת אחריותנו הציבורית לחטופים ועד כמה נדרש לסכן חיילים בכניסה קרקעית או לחילופין האם נכון להיענות לסחיטת החמאס

המכה צריכה להיות מהדהדת לא משום שאנחנו צמאי דם אלא דווקא משום שאנחנו חפצי חיים. כאשר נאמץ ליבנו בעוז כלפי אותם רשעים, נימצא מרחמים על נשים הרות, על נערים ונערות ועל תינוקות שלא חטאו

"שמע ישראל" אינה זעקת חולשה ושבר הנשמעת על שערי מוות, אלא להפך: קריאה של חיזוק ועידוד, של גבורה וחיים. ה' הוא צור משגבנו, מגן ישענו, משגב בעדנו, הוא "צור ישראל וגואלו"

נתניהו שכח את עמידתו מול אובמה, בעבר הוכיח כי ישראל איננה קולוניה נוספת של ארה"ב שבה נהוג להנהן לשירת "המלך אמר". כעת עם חיבוק הדוב של ביידן, נתניהו רוקד לצלילי החליל האמריקני וזה עלול לפגוע רק בנו