אי אפשר לקדם חוסן לאומי על ידי התחפרות מתמדת בכאב

אי אפשר לקדם חוסן לאומי על ידי התחפרות מתמדת בכאב

חברת הכנסת לשעבר ענת כנפו בטור לסרוגים: מדינה שרוצה לבנות תוכנית חוסן לאומית - חייבת להיות משולבת בחיזוק האתוס והמורשת, הסיפור הלאומי וההיסטורי.

אי אפשר לקדם חוסן לאומי בהתחפרות מתמדת בכאב
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90. תמונת כותבת: מוקי שוורץ)

חוסן זו מילה גדולה למשהו שכולם שואפים לייצר, להעניק ולבסס בבית, במקום העבודה ובמדינה בכלל. אתמול בוועדת הבריאות בכנסת נדונה תכנית החוסן הלאומית. כמי שעוסקת בקידום החינוך בישראל, ראיתי חשיבות גדולה להשתתף כיוון שאני מוטרדת היום בשאלה כיצד משקמים את החוסן של העם שלנו ואיך יוצאים מהשבר של ה-7 באוקטובר לצמיחה.

בדיון ישבו חברי כנסת, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע, דבר חשוב ומתבקש כאשר מתדיינים על סוגיית חוסן נפשי. אולם לצד כל הגורמים המקצועיים ומקבלי ההחלטות הרלוונטיים ישבו משפחות החטופים. המשפחות היקרות האהובות, כל אחת עם הסיפורים, התמונות, התיאורים הקשים, והכאב האימתני והקשה שהם מביאים עמם. נשאלת השאלה, מדוע לדיון הזה היה חשוב דווקא להטריח אותם?

בל נטעה, ליבי עם משפחות החטופים ועם כל מי שחווה טראומה בימים מורכבים אלה. הדאגה לחטופים, וההזדהות עם בני משפחותיהם ומכריהם לא משות מהתודעה של כולנו. כל יום, כל היום. לצד זאת, כאשר סוף סוף דנים בבית הנבחרים שלנו, בתכנית חוסן לאומית, צריכות לעמוד לנגד עיננו משמעויות עמוקות ורחבות הרבה יותר, הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי הכללי שלנו כעם.

אולם החוסן הלאומי עשוי להיות רלוונטי גם לגורל החטופים עצמם. למדנו שמול אויב אכזרי כל הבעת כאב מתורגמת לחולשה ובכך מעלה את מחיר החטופים ומרחיקה את החזרתם. תחושת חוסן שתתבטא כלפי חוץ תבהיר לאויבינו שהחטופים שבידיהם אינם נכס שמחירו רק מאמיר אלא הם מהווים נטל עבורם שמוטב עבורם להחזיר בהקדם.

לעניות דעתי, שורש הפתרון לחוסן לאומי טמון בחיזוק הזהות הלאומית שלנו, וביסוס הקשר עם אתוס העוצמה היהודית והציונית שלנו. הדור שואב את כוחו מהקשר והסיפור המשפחתי הקהילתי הרחב שלו. זהות וסיפורים משפחתיים מעצימי חוסן הוגדרו כ-"oscillating narrative",  ואף על פי שאלו היו לעיתים רצופי תהפוכות ואתגרים, הם היו ממוקדים בכוחות הייחודיים של בני המשפחה השונים אשר אפשרו להם לצלוח זאת. כשיש אתוס לאומי, כשיש מורשת להישען עליה, קיימת תמונה ברורה מאין באת ולאן אתה הולך. אז כפי שכתב ויקטור פרנקל מי שיש לו למה לחיות למענו יוכל לשאת כל איך –  זה חוסן!!

לזהות ולמסורת יש מקום בעולמם של בני אדם

לאחרונה יצא לשמוע את שחר צודק חוקר מאוניברסיטת בר אילן שעיקר עבודתו עוסקת בהשוואת מחקרים בינלאומיים בנושא זהות דת וחוסן.  צדוק מצביע על הקשר הכה עמוק בין הזהות המורשית לבין הזהות המסורתית. ומוצא כי קידום הרווחה הנפשית של האדם הינה זהות שמייצרת תחושת התעלות, שמחה, שלווה פנימית ותחושת שייכות, דבר המעניק מענה חשוב ביותר לתחושת החרדה והטראומה שרבים סובלים ממנה, נוכח התקופה האחרונה.

כמו כן, למקומה של הזהות והמסורת, נותר עדיין מקום מרכזי בעולמם של בני האדם, אף שאנו חיים בעולם מודרני חילוני ונאור, ולכן בעיני היה ראוי לתת לפן הזה מקום גם בתכנית הלאומית של משרד הבריאות ויותר מכך בכל תכנית העוסקת בחוסן לאומי. לא רק שזה היה חסר התוכנית שהוצגה בוועדת הכנסת, האווירה שהייתה בחדר הישיבות, בה ניתן פוקוס בכאב ולא בצמיחה ממנו ובגבורה שהייתה לצידו.

בשנים האחרונות ישנה מגמה בבתי הספר החותרת לצמצום לימודי היסטוריה, מורשת ותנ״ך, שהתוצאה שלה היא ניתוק רשת הביטחון של הזהות וערעור החוסן הנובע ממנה. אין ספק כי המושג הרווח של "מדינת כל אזרחיה", מוצא ביטויים מרכזיים יותר במערכת הלימודים של הילדים והנוער, ובימים אלה אינו תורם לחיזוק הזהות ואף מחליש אותה. גישה של רב-תרבותיות איננה צריכה לבוא במחיר פגיעה בזהות היהודית. שכן, מדינה שרוצה לבנות תוכנית חוסן לאומית – חייבת להיות משולבת בחיזוק האתוס והמורשת, הסיפור הלאומי וההיסטורי.

אני קוראת לשר החינוך להרים את הכפפה, ולצאת בתוכנית של חיזוק הזהות הציונית והיהודית כחלק ממערך כולל לחיזוק החוסן הלאומי.

==

ענת כנפו היא חברת כנסת לשעבר (כחול לבן) וכיום פעילה חברתית בתחום החינוך.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מיקי ...
אחים יהודים יקרים ואהובים! אני כותב לכם בהאהבה עצומה מעומק ליבי הכואב❤️ *רק אחרי שנקבל על עצמנו* כל אחד באופן אישי: שבחג שמחת תורה בשנה הבאה בעזרת ה' (במקום ללכת כמו גויים ולרקוד עם עבודה זרה, בזימה וטומאה נוראה, תוך חילול וביזוי שבת וחג המוני - שמכעיס מאוד את אלוהים). במקום זה נקבל על עצמנו בלנ"ד ללכת לבית הכנסת, לרקוד עם כל הלב והנשמה ❤️ רק עם התורה הקדושה. ונזכור תמיד שאלוהים "בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו, וחיי עולם נטע בתוכנו" (אפי' הנוצרים והמוסלמים יודעים כעובדה הסטורית שהיהודים קיבלנו את התורה מתוך התגלות האלהים על הר סיני! זאת *עובדה* שאין היסטוריון אחד שלא יודע אותה כעובדה היסטורית. גם הימצאות הבורא והשגחתו התמידית עלינו מחוייבת מהשכל, לכל מי שקצת מתבונן בבריאה ובתכלית). נקבל על עצמנו להתחבר יותר לתורה, לקבוע זמנים ללמוד את התורה, להתעמק בה, לאהוב לחבק ולנשק אותה הכל ה❤️ וללכת רק על פי התורה. נקבל על עצמנו גם לחזור בתשובה. (אני כותב את זה מתוך אהבה עצומה כבעל תשובה: ככל שאתה מעמיק בתורה - אתה מגלה כמה שהיא אלוהית, כמה שהיא רלוונטית אליך באופן אישי, שיש לה מה להגיד לך באופן אישי לך- לחיי היום יום שלך, בכל מצב). מתפלל יחד אתכם להחזרת החטופים ולבוא הגאולה בחסד וברחמים, בקרוב ממש! כותב באהבה ❤️בכאב ובתקווה גדולה????מיקי ועוד דבר אחד חשוב לסיום: (אני כותב בלי שום כוונה להקניט חלילה) " אם היו לומדי תורה בקיבוצים, גם מליון נוח'בות לא היו מצליחים". כל הכבוד לחיילים הקדושים ששומרים ונלחמים אבל כדי שהצליח "על כל חייל צריך לפחות 2 בחורי ישיבות ואברכים צדיקים שילמדו ויתפללו עליו בלי הפסקה. עיין ערך מלחמת המכבים המעטים והחלשים מול כל היוונים החזקים והמתיייונים) | 21-11-2023 12:52
מיקי