על מנת שנוכל להגיח מהפחד והאבל אשר מסמלים את הטראומה האישית והלאומית שאנו חווים, עלינו לעמוד על טבעה של המלחמה שמנהלים חיילינו ואזרחינו נגד החמאס. המתקפה האכזרית של החמאס הייתה מכוונת כלפי מדינת ישראל כמדינה יהודית. לכן, יהיה זה מעצים להביט מבעד ל"עדשות ראייה יהודיות" – ההלכה, כדי להעריך את המצב אליו נקלענו.
לא מלחמת רשות ולא מלחמת נקמה
בעקבות הבחנתו של הרמב"ם ב"הלכות מלכים ומלחמות" (פרק ה'), עלינו להגדיר את טבעה של המלחמה שאנו נלחמים. זו איננה "מלחמת רשות" – מלחמת בחירה אשר מטרתה הוא לשפר את מצבה האסטרטגי או הכלכלי של המדינה. מלחמה כזו שישראל כאומה ריבונית בוחרת לפצוח בה מתנהל לאחר קבלת הכשר אלוהי, בעזרת האורים ותומים ובהסכמתם הבלעדית של שבעים חכמי הסנהדרין הגדולה. כיום אין לנו כלי נבואי שמראה לנו את רצון ה' ובוודאי שאין בידינו כעת שבעים חכמים, מאחר שרבים מהחכמים שבנמצא מתפלגים בין חבורה שמזניחה את האחריות הלאומית שלה תוך כדי בריחה לבית המדרש, לבין קבוצה אחרת, שמרבית חבריה הם משיחיים הזויים המצפים לקץ הימים.
זוהי גם איננה מלחמת נקמה, כמו שמציעים רחשי הרחוב. הרמב"ם לא כלל אפשרות זו במשנה תורה, בידיעה שהנקמה לעולם לא מוצאת מנוח, והיא כשלעצמה תכונה רעה. אינני יכול להתעלם מכמות האנשים העצומה, הכוללת אותי בתוכה, אשר מתרפקים על דמיונות נקמה ומתאמצים למצוא תגמול מזעזע המתאים למחבלי החמאס. אך ההלכה יודעת שאופן פעולה שכזה יסחרר אותנו אל תוך מערכת מנהרות מוסריות, חוקיות וטקטיות, מעורפלות ואין סופיות, אשר כל אחת ואחת מהן ממולכדת. בסופו של דבר, נתיב הנקמה אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה הבסיסיים ביותר של היהדות: החמלה והדאגה לחיי אחרים.
אסור לנו לחשוב על השמדת עם שלם
בעיקר עלינו להבין, שאסור לנו לראות מלחמה זאת כמלחמה להשמדתו של עמלק התנכי שקם מחדש. בחוכמה רבה העלימו חכמי התלמוד את עמלק מן ההלכה באומרם כי הוא מפוזר ומפורד בין כל העמים, וכך עשו גם הרמב"ם וספר החינוך (מאה ה-13, ספרד). ניסיונות שונים להחיות את עמלק כמושג הלכתי המגדיר את כל אלו שרוצים להשמיד את העם היהודי נתקלו בהתנגדות מפוסקי ההלכה המרכזיים ונדחו על הסף על ידי גדול פוסקי ההלכה המודרניים, מורי ורבי הרב סלובייצ'יק. לפני חמישים שנה בהיותי בשיעור פרשת השבוע של הרב הוא נשאל האם שונאי ישראל יש להם גדר הלכתי של עמלק. תשובתו הייתה נחרצת ״להלכה-זרעי ממש״. הוא ידע שאסור לנו ללכת בדרך המובילה למחשבות על השמדת עם שלם. איננו נאצים ואיננו חמאס.
אז כיצד נגדיר את המלחמה הזו? ללא ספק, היא תואמת את הגדרתו של הרמב"ם ל"מלחמת מצווה", שמטרתה "הצלת עם ישראל מסכנה". מלחמה זו איננה מלחמת רשות משום בחינה. ביציאה למלחמה זו, מוטלת על הנלחמים החובה להציל את עם ישראל מצרה. מלחמה זו נובעת מהעיקרון המופיע במסכת סנהדרין (דף ע"ב עמוד א'): "הבא להורגך השכם להורגו". פסיקה זו חלה הן על יחידים והן על העם כולו ומחייבת פעולה מקדימה אף לפני שהותקפו.
אם כן בוודאי במצב שלנו, שבו טבח שמיני עצרת תוכנן, בוצע, נחגג והוצב על ידי מבצעיו כאב-טיפוס לסדרה שלמה של מתקפות עתידיות, מוטל עלינו להכריז כי המסר של החמאס הובן. אנחנו יודעים מה האויב מתכנן לנו. לכן, מלחמה זו איננה מוגבלת לכדי ענישה נקודתית כנגד אירוע בודד, אלא היא הכרחית כאמצעי הגנה נגד שואה שניה.
יתר על כן, המלחמה הזו מסמלת הרבה יותר מאשר ענישתם של אויבינו והגנה על אזרחינו. ספר החינוך (מצווה תקכ"א), בהרחבה על דברי הרמב"ם, מסביר מדוע ההלכה מורה לנו שלא לרחם על רוצחים או מחבלים: "שורש מצוה זו ידוע, שאם לא נייסר המזיקין ונבער הרע מקרבנו, איש את רעהו חיים בלעו, ולא יתיישבו המדינות". לפי ההלכה ברור שרצח מהווה התקפה ישירה על "יישוב העולם", ההנחיה לפעול למען סדר בעולם, וכן שעוונו המוסרי של הרוצח היא הכבדה ביותר משום שהוא מביא חורבן לעולם. ולא בכדי נעשה שימוש מכוון במילה חורבן, אשר שמה את מעשה הרצח לצד חורבן הבית וחורבן ירושלים. שיטתו הישנה-חדשה של החמאס ללחימה הכוללת שימוש במנהרות, טילים ובעיקר ברבריות פראית מהווה השראה לקיצוניים אחרים. אם חמאס ישרוד את המלחמה הזו, ניסיונו לבצע רצח עם עשוי להתפשט לארגוני טרור ורודנים ברחבי העולם ותוביל עד כדי היכחדותן של כל הציביליזציה עצמה.
מלחמתנו היא מלחמת הגנה על "יישוב העולם"
מטרתנו זו של יישוב העולם, מטילה עלינו לא רק להילחם ברשע, אלא גם מציבה בפנינו דרישות מוסריות נוספות:
1. אסור שמלחמה זו תהפוך למלחמת חורמה בפלסטינים. עלינו להגביר מאמצים שלא לפגוע במי שאינו נלחם בנו. זאת למרות שהחמאס באופן מכוון וסדור חפר את מנהרות הטרור שלו והחביא את הטילים שלו מתחת לבתי ספר, מסגדים ובתי חולים – כולם מוסדות שמסמלים את ישוב העולם.
2. חובה עלינו לעצור, לתפוס, להעמיד לדין ולהעניש את כל אותם מתנחלים קיצוניים ביהודה ושומרון אשר מחרחרים אלימות על מנת לקבוע עובדות בשטח על חשבון הפלסטינים. עלינו לעצור את המגמה של אותם הבריונים ההופכים לטרוריסטים.
3. מבחינה הלכתית, אנחנו מחויבים לעיקרון של "דינא דמלכותא דינא"- להקפיד על חוקי המלחמה הבינלאומיים. אך על חוקים אלה לחול על כל המדינות וארגונים באופן שווה ולא להוות כלי מעוות שמטרתו להגביל את היכולת של מדינת ישראל להגן על חיי יהודים. אסור שהחוק ייאכף באופן לא הוגן.
חמאס הטיל אימה על כל היהודים בישראל ומחוצה לה. מוטלות עלינו אחריויות רבות, אך בראש ובראשונה מלחמתנו היא מלחמת הגנה על "יישוב העולם" – בהגנה לא רק על אזרחי מדינת ישראל, אלא על הציוויליזציה עצמה. זהו תפקידנו, זה משימתנו ואם ניכשל בה, העולם כולו יסבול יחד איתנו.
==
הרב דניאל לנדיס ממקימי ישיבה יוניברסיטי לוס אנג'לס ומראשי מכון פרדס. כעת הוא עומד בראש מכון יַשְׁרוּת.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
