דעות

הרב יהודה זוסמן מעלה הצעה לפיה הישיבות החרדיות ייכנסו למסגרת הצבאית כחיל מיוחד בצבא. התנאים יהיו כמו של לוחמים, כולל השכמה מוקדמת, יציאות פעם בשלושה שבועות ומשכורת חובה. הרווח: הכרה לאומית בערך של עולם הישיבות כמגן על עם ישראל.

עם ישראל ידע ממשה רבנו כי למחרת הם עומדים להגאל ממצרים, למה במשך הלילה או הבוקר הם לא אפו לחם? הרב אבי בלידשטיין עם הסבר על "מצה זו שאנו אוכלים".

על פי החשיבות, היינו צריכים מיד עם הגעתנו הביתה, לאכול את המצה שהיא מצוה מן התורה, אז למה אנו מתחילים את ליל הסדר באמירת הקידוש?

אם התורה הרחיקה אותנו כל כך מחמץ, עד שאסרה אותו עלינו לא רק באכילה אלא אפילו 'בבל יראה' וב'בל ימצא', ואם כך מדוע לא זו בלבד שלא אסרה עלינו את המצה אלא עוד הטילה עלינו חובה לאכול אותה, למרות שהיא המצרך הקרוב ביותר לחמץ? הרב פילבר מסביר על חשיבות המצה.

הפרדת בתי הספר הדתיים מכיתה ד' יחד עם ההפרדה ההולכת ופושה בתנועות הנוער ה"ציוניות", חוברות יחד ומביאות את הציבור הקשור לחמ"ד אל לב הפונדמנטליזם הדתי.

ישנם אנשים שחיים להם בעולמנו, משנים עולמות, יוצרים חיים ומביאים כל טוב לחיינו ואנו- לא פוגשים בהם, לא שומעים אותם, לא מבחינים בדמותם. נוגעים ואינם נוגעים. כזה היה סבא אלחנן.

בני ישראל מוכנים להיות יהודים גאים, להכריז שהם בני חורין, ולעשות מה שמצוה ה' גם נגד מה שמקובל אצל הגויים. לצאת ממצרים? להגאל? זה כבר סיפור אחר

הרב ישראל רוזן מעדיף כי הבית היהודי לא תהיה המובילה בעניין גיוס החרדים, ומציע לחזור למתווה 'חוק טל' עם ערבויות לבג"צ "שהפעם החרדים ישתפו פעולה, שהרי הם כבר מבינים מהי האלטרנטיבה"…

מול המתקפות של הח"כים החרדים והקריאות לחרם על הציבור הציוני דתי כותב הרב משה מאלר, מוותיקי המחנכים בעולם החרדי, טור נוקב בו הוא מצהיר כי לא יצביע למפלגות החרדיות בבחירות הבאות: "בשביל שתתבטאו על ההתנחלויות הקדושות בארצנו הקדושה "נטל אמיתי על כתפי המדינה"?"

העיכובים בחתימה על הסכמים קואליציוניים נבעו מהרצון לעבור מפוליטיקה ישנה לפוליטיקה חדשה, אחרת, נקייה, רעננה המושתת על חזון, על אידיאלים. אלא שלפתע כל הערכים והעקרונות שעטפו את הפוליטיקה החדשה הצטמצמו לשאלת כיבודים, תארים, שרים, תפקידים. האם זו פוליטיקה חדשה?

ספר ויקרא, העוסק בקרבנות, איננו פותח בקרבנות חטאת או אשם, שמטרתם לכפר על חטאיו של היהודי. ספר ויקרא מתחיל בראש ובראשונה בקרבנות תודה. היחס הראשוני צריך להיות יחס של הודאה. אנו לא נותנים לקב"ה קרבן, כדי לקבל ממנו בחזרה, אלא אנו מקבלים ממנו כדי לתת.

מה הקשר בין הרב פירון ובין נשות הכותל? ולמה אלה שמייצגים את התורה הם חילונים ליברליים, ואילו סתיו שפיר מתנהגת כקנאית דתית. מי באמת מאמין?

מה שעלינו לעשות כציבור שערכיו מושתתים על אהבת הארץ ושמירה על תורת ישראל, הוא להמשיך ולדבר בצורה ברורה, תוך שמירה על שיח ציבורי נקי המכבד את כלל הזרמים בארץ.

למה בנט לא רוצה חרדים? למה החרדים נהיו פתאום שמאלנים? מה מאיים על המערכת הפוליטית? האמנם יש כאן שנאה, נידויים וחרמות?

מוישה גבאי מאד כעס על יענקל חזן, פעם, לפני תפילת עמידה של ראש חודש הכריז יענקל חזן, "יעלה ויבא", ואז החליט מוישה גבאי לחנך את יענקל חזן, והכריז: "לא יעלה ולא יבא!".

את הרב פרומן זכרתי לראשונה כנער, מתמונות המפגשים עם ערפאת ימ"ש. באותם ימים חשתי שהאדם הזה הוא לא פחות ממיצג של 'הסטרא אחרא'. אולם בשנים האחרונות זכיתי להתוודע לצד האחר של הרב פרומן, לשיעורי הזהר ולהפצת פנימיות התורה ואז הבנתי שבמשך השנים נעשה לו עוול גדול.

אסור לנו בציונות הדתית להכריז מלחמה על אחינו החרדים, או לנסות לגייס בכח את עולם התורה שלהם או לדבר כלפיהם בהתנשאות של שחץ כפי שמבקשים שונאיהם הדורשים עתיד ללא חרדים. אל לנו להצטרף באמת לשונאי התורה הללו.

שמועצת יש"ע שאף פעם לא נבחרה ע"י הציבור מנסה להכתיב לציבור ביש"ע ומחוצה לו את האינטרסים שלה. היא תמכה מפורשת בליכוד למרות שהוא היה אחראי על ההתנתקות ועל הקפאת הבנייה ביו"ש כולל הריסת מגרון ושכונת האולפנה. ועכשיו היא גם מתערבת במו"מ הקואליציוני. אולי מספיק?

אני כופר בהגמוניה חרדית על 'עולם התורה'. וייאמר בגאון: יש לנו עולם תורה עשיר ורחב משלכם בעיסוקי תנ"ך ומדרש; בבירורי הלכות 'תורת חיים' בנושאי חברה.

פרשת כי תשא מתארת את אחד המקרים העגומים ביותר בתולדות עם ישראל, מעשה העגל. מקרה זו השפיע בצורה עמוקה וארוכה על המשך ההיסטוריה של עם ישראל ושל העולם כולו. ואיך כל זה קשור להסכמי השלום בינינו לבין הפלסטינים?