באופן שהפתיע גם אותי, חשתי בימים האחרונים ממש עצבות בעקבות פטירתו של הרב מנחם פורמן ע"ה.

זו הייתה ממש תחושה שנגעה בי, כאילו הכרתי אותו ממש, וזאת למרות שמעולם לא שוחחתי עימו. למען הגילוי הנאות, בפעם היחידה שראיתי את הרב פרומן ממרחק נגיעה, בכלל הרגשתי סלידה כלפי האיש.

 

את הרב פרומן זכרתי לראשונה כנער, מתמונות המפגשים עם ערפאת ימ"ש. באותם ימים חשתי שהאדם הזה הוא לא פחות ממיצג של 'הסטרא אחרא'. עד כדי כך, שבפעם היחידה שראיתי אותו ממרחק נגיעה, ביומה הראשון של הפגנת הרבבות בכפר מימון, חשבתי לעצמי 'מה הוא עושה כאן בכלל, "הבוגד" הזה?!'. עד כדי כך הייתה הסלידה. אך למרות זאת אני זוכר אותו שם בחליפה שחורה על חולצת טריקו כתומה, מחייך את החיוך המוזר והמתוק שלו, נראה כמו הדבר הכי מוזר – אבל גם הכי טבעי.

בשנים האחרונות זכיתי להתוודע לצד האחר של הרב פרומן, לשיעורי הזהר ולהפצת פנימיות התורה. פתאום הבנתי שנעשה לו עוול כל השנים, כשהוא הוצג רק בהיבט הצר והשנוי במחלוקת, של הפגישות עם ראשי ארגוני הטרור. פתאום כל האישיות שלו קיבלה פרספקטיבה שונה לחלוטין. אפשר לקרא לו נאיבי ומותר להתנגד לאותם מפגשים בעיתיים, אבל אי אפשר להפוך את כל סיפור חייו של הרב פרומן לאותם מפגשים, בעיתיים ככל שיהיו – ואכן אני בטוח שהם היו בעיתיים. אבל יהיה זה חטא כלפי אישיותו, לזכור את הרב פרומן רק בהיבט הבלעדי הזה.

 

הביא את הסודות אל ה"חוצה"

 

מאז חלה, הפך הרב פרומן לסמל של חיים בגבורה. אנשים רבים שלא הכירו אותו ראו בו איש נערץ, שמתמודד עם המחלה הקשה על-ידי הוספת אהבה. אבל למעשה זה היה הרב פרומן מאז ומעולם – הרבה לפני שחלה. הוא היה האיש שהתמודד עם הרוע של העולם באהבה. זו לא הייתה אצלו טקטיקה, אלא דרך חיים.

 

אחרי פטירתו מסתבר שכל אחד תפס את הרב פרומן כיצד שרצה. הוא היה איש של סתירות וניגודים, שבאופן מפתיע הצליח להתחבב על כולם. אחד כזה שכולם אוהבים אותו – ולא שכולם סולדים ממנו. למרות הוויכוחים, כל אחד מצא את הצד להתחבר עם אישיותו המגוונת והמרתקת.

 

עבורי הרב פרומן יזכר תמיד בזכות היצירתיות. הוא יישאר האיש שחשב תמיד מחוץ לקופסה וניסה לראות את התמונה מעוד כיוון – אחר מכל אלו שהוצגו עד אליו. בזכות התפיסה הזו הוא הצליח להתחבר לקהלים רחבים מאד בציבור הישראלי ולהביא להם את דבר התורה. גם כשאמר דברים חריפים, איש לא יכול היה שלא לחבב אותו.

 

החשוב מכל, הוא החיבור שהצליח לגבש סביב סודות התורה. בזכות היצירתיות והחשיבה המקבלת והמאפשרת, הצליח הרב פרומן לגלות את פנימיות התורה לאלפי אנשים, שהתוודעו לעוצמתה של הקבלה והחסידות. הוא לימד את תורת הסוד, באופן בו כל אחד יכול היה להתחבר אליו.

כשעלה הבעל-שם-טוב להיכלו של משיח, שאלו "אימתי קאתי מר" וענה לו המשיח "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הרב פרומן הצליח להביא את הרעיונות של פנימיות התורה אל ה"חוצה", בצורה שהסירה את כל המחיצות והמסכים. מבין כל צדדי אישיותו, זה יהיה הצד שוודאי יישאר חרוט אחרי פטירתו. האפשרות לחבר את כלל ישראל אל פנימיות התורה, בצורה העמוקה ביותר, כשכל אחד חש שזוהי תורתו. במובן הזה מאום לא השתנה לאחר פטירתו, כי הוא ימשיך להיות הפרזנטור הטוב ביותר של פנימיות התורה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

==

שלום קרומבי הוא חסיד חב"ד, איש תקשורת ויועץ אסטרטגי.