דעות

הגיע הזמן להודות שהציונות היא לא המרכיב המרכזי המאפיין את רובו של ציבור חובשי הכיפות הסרוגות. האתגרים העומדים בפנינו היום אינם ייבוש ביצות, שילוב החייל הדתי בצה"ל או אפילו כיבוש התקשורת אלא החיים במשותף עם ציבור חילוני, בעבודה, בצבא ובבניין המגורים. זוהי שעתה של הישראליות הדתית

הרשתות החברתיות, ואף אתרי החדשות, הכילו היום בקורת גדולה על ראש מועצת אפרת עודד רביבי, שפרסם בדף הפיסבוק שלו כי זריקת בקבוק התבערה לא הייתה על רקע לאומני. אבל האשם המרכזי כאן הוא מי שהתקשר אליו ומסר לו את המידע הכוזב. חבל שהשטות של רביבי מסיטה את תשומת לבנו מהפושע האמיתי

אומרים שלכל אחד יש תחליף. אני לא בטוח שלך יש – מחליף יהיה, אבל לא תחליף, לא לשליחות, לא לייעוד, לא לאישיות, לא לעוצמה הפנימית ולא לגודל. דני קוטן נפרד מחברו שי תובל

לבן הארמי מסוכן כל כך, משום שהוא רוצה להשאיר את עם ישראל בגלות שיתבולל בארם, וייהפך כמוהו מבן נחור העברי, ללבן הארמי. רעיון זה אפילו יותר מסוכן מגזירת השמדת הזכרים של פרעה הוא רצה לגרום להשמדה מוחלטת של עם ישראל. לא לחינם נקראת תופעת ההתבוללות "שואה לבנה"

כשח"כ יצחק כהן מש"ס קרא לשולי מועלם מהבית היהודי רפורמית, הציבור הציוני דתי התרגז. אבל הטענה שלו לפיה לא יכול להיות שחברי הכנסת שלנו מקשיבים לרבנים רק כשזה נוח להם היא טענה שדרושה בדיקה

החרדים תופסים את נושא הר הבית כפי שהם תפסו את נושא הקמת מדינת ישראל, הם מחכים למשיח ואינם מוכנים לדחיקת הקץ. מה יהיה כשהם יהיו פה הרב כמו בכתבות של אבישי בן חיים? הם אפילו לא חושבים על זה

ראש הממשלה המנוח יצחק רבין היה הראשון לבטל את הסכם אוסלו בגלל מעשי הטרור של ערפאת. מבחינה זו מעשה הרצח המתועב של יגאל עמיר לא פגע בשמאל הישראלי אלא בעיקר בימין הלאומי

כולנו, בוגרי בני עקיבא, למרות שחלקנו הורים וחלקנו כבר סבים לחניכי התנועה, כולנו נשארנו עמוק בלב – חניכי בני עקיבא מההמנון של התנועה וממי שעיצבו אותו יצא עולם של תורה

שבת ארגון מהווה הזדמנות לבחון את האתגרים החינוכיים הייחודיים המלווים את התנועה, ושהתעצמו מאוד בשנים האחרונות. יונה גודמן בשאלות על הדרך של תנועת בני עקיבא

אם הנושא כל כך כואב וחמור כפי שבנט ואחיו מתארים, יואילו נא שרי "הבית היהודי" ויתפטרו מהממשלה. במקום זאת, הם משחקים במשחק כפול ופחדני . עוז סגן בטור זועם

חוק פתיחת אזורי הרישום לנישואין, עומד להיות כשלון קולוסאלי שלא רק שעתיד להכניס בדלת האחורית פסולי חיתון ומגיורים בספק, אלא בעיקר ברמה המערכתית, כשהשירות לא רק שלא ישתפר אלא אולי יהפוך לבלתי יעיל בגלל עומס חריג על לשכות שלא תוכננו לכך. ובכלל שירותים ממשלתיים לא הופכים ליעילים בעקבות תחרות

מדינה שמשחררת רוצחי נשים וילדים כמחווה מדינית יום יומית אינה יכולה לדבר בשם שום צדק ואף המסוגלות שלה לשפוט את אזרחיה הופכת למוטלת בספק במקרה הטוב. האמת הפשוטה הזו מוסתרת בהמון רטוריקה ומסכי עשן של מומחים לדעת קהל. אלא שריקבון מוסרי וזילות בחיי אדם הוא תהליך פסיכולוגי נפשי שמתקיים גם כשמכחישים אותו

מזה כחצי שנה התוודעתי לשערוריה רבתי בדמות הטלת איסור לקלוט במכללות החרדיות בנות דתיות, חלה גם אם המוסד מעוניין בקליטת התלמידה. האשם: משרד החינוך שהנחית את ההוראה

הרב צוקרמן והרב נריה הקימו יחד את ישיבת כפר הרא"ה בשעה שהנוער החלוצי הדתי היה מלא רגשי נחיתות מול חבריו החילונים. מאז חל מהפך בהשקפת עולמו של הצעיר הדתי. הרב פילבר מספיד את רבו

הניצחון בשדרות הוא לא הנצחון של בנט אלא של הגרעין התורני שפועל בעיר כבר למעלה מחמש עשרה שנה. דווקא במקום בו הצד התורני מצוי במרכז ואינו מתנצל על כך, אפשר למצוא ממשק עם כוחות נוספים: עולים, מסורתיים, מזרחיים, וכן, גם חרדים. הרב אריאל בראלי משדרות מציע לבנט להעתיק את המודל לנצחון

במדינת ישראל עקרה של הדמוקרטיה כבר בטל מזמן. במדינת ישראל של היום ישנו מוסד שלא נבחר באופן דמוקרטי, והוא כופה את עצמו על העם, בלי אפשרות להתנגד

שיפור פני העיר, שיפוצה, החייאת התרבות שבה ופעילויות אחרות מקומיות תלויות במישרין בראש העיר ובמועצה העירונית שמכהנת לידו. לכם יש את הכוח לשנות

כיום זה ברור, רק אחיזה פוליטית משמעותית ברשויות, במועצות הדתיות, בוועדות מוניציפאליות חשובות ובדריקטוריונים הציבוריים נוכל לשנות את הכוח והמאזן הפוליטי

בנאומיו האחרונים החל נשיא המדינה שלנו לטעון כי עשיית שלום היא ערך מוסרי לעצמה ללא קשר לזהות האויב ולרצונו בהנחת הנשק ובסיום הסכסוך. עמדה כזו שמושמעת גם בטקסים ממלכתיים אולי נשמעת יפה, אבל היא ההפך המוחלט מכל תפיסה מוסרית של חיים יהודיים

אז נכון, מרן החליט בערוב ימיו שבראש ש"ס יעמוד שליח אחר. נו, אז מה, בגלל זה להושיב אותו בקצה השורה האחרונה בעצרת האבל? בגלל זה אפילו לא לומר לו מילה אחת של תודה?