לא המוצא ולא הכיפה, זה הכדורגל שמכעיס אותנו
לא המוצא (כפי שיש כאלה שמבקשים לטעון) וגם לא הכיפה שלא נמצאת על הראש ואפילו לא העדר הרקורד בעשייה ציבורית מוכחת. כל אלו מוסיפים שמן למדורה אבל הסיבה המרכזית לכעס הגדול על השריון של אלי אוחנה הוא הבעיה הגדולה שיש לציבור הציוני דתי עם הכדורגל.