דעות

אנחנו ממאנים להיות שותפים לפירוק העוצמה והאחדות היהודית מבפנים. למרות אהבתנו הגדולה למדינה ולצה"ל, לא נסכים לכפייה חילונית אנטי מוסרית, ודאי בשעה שהמערכת כופה עלינו נורמות שנוגדות את התורה הקדושה ואפילו את המוסר האנושי

לפני כשבועיים התרעתי על חוסר עירנותו הפוליטית של הציבור הציוני דתי בירושלים, ועל ההשלכות שהוא עלול לגרור בעקבותיו. דומני שקריאת ההשכמה הזו נכונה גם להתרחשויות האחרונות אם כי יש לדייק אף בעניינם

אמש פרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את רשימת הזוכים ב"פרסי הפייק ניוז". לכאורה זהו עוד גימיק- אך בפועל זהו אחד המפעלים החשובים של הנשיא. מנחם שגב בעקבות מתקפת הנשיא על התקשורת האמריקנית

הוא בעצמו סבל בשנותיו האחרונות מסרטן. נתנו לו בנס עוד שנתיים חיים, מתנה לו ומתנה לנו. הוא עלה למרומים, אך כל הדברים החשובים, כל האורה שהוא הפיץ באומה, ממשיכים לרוץ עדי עד

זמן ה'ביחד' נעשה יותר ויותר מאיים,  ובצדק. היעדר יחס ושיח מתעניין מגדיל פערים בין בני אדם, וההתעסקות במסכים השונים נעשית מרחב מוגן לבריחה וחוסר התמודדות. אבל דווקא אותה שיחה בלתי אמצעית, בקשר העיניים, הבעות הפנים, ההתחככות, היא הפתרון והגשר לשבירת המתח ולחיבור

אנו קוראים מזה שנים לרבנות לדון באופן מעמיק בנושא, ולתת מענה הלכתי הולם, ולא להמשיך ולאשרר את האיסור שאסרו הישמעאלים במשך מאות בשנים על יהודים שלא לעלות להר הבית ובכך אבדה מסורת העליה

כשמשה בעצמו דיבר עם ישראל, לא התקבלו הדברים מכיוון שמשה היה בעצמו קצר רוח.. למנהיג יש תפקיד להביא את הדברים כך שיתקבלו אצל העם. כשאהרון הביא זאת לעם ישראל הם שמעו לו

כאשר אנו מדברים עם בן/בת הזוג עלינו לדאוג להיות כנים ושקופים, בלי מסכות ופוזות. להגיד בכבוד ובהערכה את מה שיש לנו על הלב, שפינו וליבנו יהיו שווים. כך נוכל לחסוך אי-הבנות, פערים ותסכולים מיותרים. רק כך נוכל להעביר את המסר הנכון אותו אנו מבקשים להעביר ולשדר

אדם אחד שהעלה רעיון לפוצץ את כיפת הסלע, ניגש אל רבינו, הניח לפניו גלויית נוף צבעונית של כיפת-הסלע ואמר: "יש לנו אפשרות למחוק את זה, שזה לא יהיה! מה דעת הרב?"

הרב מרדכי נגארי שליט"א, רב העיר מעלה אדומים, קובל על כך שרבנים צעירים, שלא שימשו כל צורכם, מעיזים להתיר כניסה להר-הבית בזמן הזה, כנגד רוב ככל גדולי ישראל, והרבנות הראשית לדורותיה

משני דברים פחד המלך החדש: מהריבוי הטבעי של העם העברי, אך לא פחות מכך הוא מפחד מפני הפיכתם של המוני בית ישראל ממשפחה לעם מאוחד ומאורגן, ככתוב: "ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"

במבחן התוצאה חוק המרכולים שמטרתו טובה – שמירת השבת במרחב הציבורי גורם לנזק מבחינה חברתית ולנזק ביחס החברה הכללית לכל נושא השבת

די להרוג רודף, לא צריך לא סנהדרין, ולא בית דין, ולא דרישה וחקירה, שהרי זה כדי להציל את הנרדף. הרי מחבל אינו רודף רגיל שמתכוון להרוג אדם מסויים, אלא הוא רוצה להרוג כל יהודי שייקרה בדרכו

שאיפתו הטהורה והקדושה, של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהיוותה את נשמת הגוף הפוליטי הישן המכונה ש"ס – שלצערנו נפל פלאים והסתאב נוראות, על ידי אינשי דלא מעלי – עתה תעלה מעמק הבכא ותופיע שוב, ביתר שאת וביתר עוז להחזיר עטרה ליושנה באמת, בגלגולה החדש בגוף הפוליטי הטהור "יחד"

בספר שמות הולכת ונוצרת האומה הישראלית. יציאת מצרים, ואחריה מעמד הר סיני, הם שניים מהמעמדות המכוננים של עם ישראל. יצירתו של עם ישראל, כפי שהיא מתוארת בספר שמות, אינה יצירה טבעית ונורמאלית

האם הדמוקרטיה מכירה ומחויבת רק לזכותם של אינדיבידואלים לשוויון או שהיא מחויבת גם לשוויון הזכויות וההגנה על קהילות ותרבותם.האם אנחנו דמוקרטיה ליבראלית או דמוקרטיה רב תרבותית

בעקבות הסרטון בו נראה נער בר מצווה נופל על הראש במהלך הקפצה, מבקש מנהל להקת 'להבה' מהרוקדים "אתם מאמינים לי שכבר ראינו חתנים נופלים ובניסי ניסים קמים מחוייכים, ואתם בעצמכם ראיתם מראות קשים על סף האסון. בטוח."

יעקב לא הסתפק במסגרות הלימודיות הרגילות שהיו מנוהלות עד כה ע"י שבט לוי, אלא שלח את יהודה להקים בית תלמוד איתן יותר. ואכן מפעלו זה של יהודה הועיל לישראל בעת השעבוד

לכל עם יש מהות, והשבת שייכת למהות הישראלית. שאלו כל אדם בעולם והוא יגיד: יהודי-שבת. מרן הרב קוק אפילו אמר שבמאבק הלאומי נגד אלו שרוצה לחמוס מאיתנו את ארצנו, התשובה הניצחת היא שאנו עם מבקשי שביעי

מסתבר שבימי הבית לא שמעו על  המצאת "הריחוק המקרב". הם לא התייראו מן המקדש אלא ממי שציווה עליו. לכן לא הורו לכהן הגדול לנוס במרוצה מן הקודש, ולמזלם אז 'הר המור' לא נאבק בהר המוריה