מכניסט עלי יקר, זה שישב בשיעורי ה'הכנה לחיי משפחה' של הרב קלנר.

יום אחד אתה תסיים את המכינה (אם אני מבינה נכון, אז מדובר בהקלטות ישנות וכבר סיימת ויכול להיות שאפילו השתחררת מהצבא), ואז תפגוש אותה. אולי זה יקרה כבר בצבא. אולי בטיול של אחרי השחרור. אתם תשבו כל הלילה לדבר על נשמות של תוהו של הרב קוק. תרדו לדלות מבאר הגולה של המהר"ל ותתחבטו בשאלה האם הכוזרי צודק בהנחותיו. ואיפשהו באמצע הלילה, אתה תגיד לעצמך : 'וואו! איזו רוחניות עמוקה יש לבחורה הזו'. ובסוף הלילה, או כמה לילות אחר כך, אתה כבר תתאהב.

כן. שמת לב שהיא בחורה נאה גם חיצונית. אבל איזו נשמה יפה יש לה? ואיזה עומק? ואחרי כמה זמן אתם תתארסו וכל החברות הרוּחְנִיוֹת שלה יצווחו בפראות סביבה. והיא תסרוג לך כיפה תוך כדי שאתם מדברים, ואולי תשים לב שכשאתה אומר משהו שבאמת נוגע בה היא מניחה את הכיפה ומסתכלת עליך. ורק אחרי החתונה תבין שפיזור הקשב שלה מתאים לביצוע של אינסוף מטלות שלא דורשות חשיבה מעמיקה ולעוד דבר אחד שכן.

ותוך כדי שיוולדו ילדים ויגדלו, אולי גם תבין אותה יותר ויותר. ותראה כמה היא אדם מורכב ועמוק וצריך שיכבדו אותו בדיוק כמוך. ובשלב כלשהו אולי יבוא המשבר. כי פתאום תיזכר ברב מהמכינה שאמר עליה את כל הדברים המזלזלים הללו.

והוא ממש לא צדק. אז בהתחלה תגיד לעצמך, אולי היא שונה. הרב דיבר על רוב הנשים אבל היא שונה. ואז תיזכר פתאום במשהו עמוק שאמא שלך אמרה פעם. או משהו שארוסתך סיפרה על החברה שלה, על כמה שהיא רוחנית וצריך למצוא לה מישהו רוחני כזה. ותשאל את ארוסתך/ אשתך; 'תגידי יש עוד כמוך?', והיא תצחק ותגיד: 'בטח. אבל יש גם נשים אחרות. לא רוחניות. חכמות וטיפשות נדיבות וקמצניות. טובות לב ומרשעות. כמו גברים, אני חושבת (כי גם היא כמוך לא ממש הכירה גברים לפני שפגשה אותך).

ואז אתה תשאל את עצמך; 'אם הרב שלי כל כך טעה וכל כך לא אמר לי אמת אז אולי כל מה שהוא אמר לי לא נכון? שבת זו אמת? כשרות? מצוות? אלוקים?'.

אז שניה לפני שאתה מתחיל לסמס בשבת ואחר כך מוריד את הכיפה, אני רוצה להגיד לך: גם רב הוא בנאדם. יש רבנים חכמים ויש לא חכמים. והם יכולים להיות חכמים מאוד במה שלמדו אבל לא חכמים בחוכמת החיים ולא לדעת מה אומרים, מתי אומרים ולמי אומרים. ולא להבין שכשרב מדבר עם קהל תלמידים זה לא כמו בדיחות בין חברים במילואים.

"חכמים הזהרו בדבריכם" הוא אחד הכללים הכי רלוונטים בימינו. ואם אני בכל זאת אנסה ללמד עליו זכות (ואני לא בטוחה שהוא ראוי לכך) אולי הוא פשוט ניסה להוריד מכם את הפחד מהיצור המשונה הזה – אשה, שהוא לא כמוני. הוא מורכב. יש לו בינה יתרה. הוא פורץ בבכי על כל שטות ועוד ועוד. והוא רק רצה להגיד לכם. הן לא עמוקות. לא רוחניות .מבזבזות זמן בשיעור – בדיוק כמוכם. אז אל תהרוס את כל הבית בגלל בנאי אחד לא מוצלח. תזכור שהאדריכל של הבניין הזה תכנן משהו נהדר וגם היו אי אלו קבלנים בדרך שעשו עבודה טובה. זה רק פועל אחד. ופועלים אפשר להחליף ולבנות מחדש.

והערה לכן הבנות, שכן קוראות אותי. אתן לא צריכות להפגע. גם להגיב לתכנים שנאמרו תהיה שגיאה. מתווכחים רק כשיש לכם איזו הנחת בסיס משותפת. ובדברים הללו מאוד קשה למצוא הנחה משותפת. אף אחד לא צריך להגיד לכן או לסביבתכן כמה יש בכן עומק וחוכמה ויכולות ורוחניות ומידות טובות (לא בטוח שהכל ביחד . כל אחת והכשרונות שלה וההשקעה שבאה בעקבותם).

תנו לכלבים לנבוח ולשיירה לעבור. תישארו כמו שאתן. ותמשיכו לעבוד על הבניין הרוחני שלכן. תפרשו את כנפי הרוח שלכן ותעלו למעלה. ותקפידו לבנות בתים רק עם אנשים שמעריכים את הכנפיים שלכן ולא מנסים לגזור אותם כדי שתהיו "רגילות".

=======

מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי אביישר לבל, מרצה במדרשת עין הנצ"יב