לפני יום וחצי נהרגו שני צעירים בתאונה קשה בכביש 6. צעיר שלישי עוד נאבק על חייו. לצערנו, זה לא דבר חדש. כמעט בכל שבוע ישנן תאונות כאלו. תאונה קטלנית דומה אירעה רק לפני שבוע גם בכביש הסמוך לצומת כברי.

אכן, עם היוודע זהות ההרוגים – חיילי צה"ל, וזהותו של הנהג – ערבי ממזרח ירושלים, קרה משהו. האירוע מוסגר מחדש: לא תאונה, אלא "פיגוע!"; לא נהג רשלן או פושע אלא "מחבל!" ו"רוצח שפל!". פרשנות דומה ניתנה לתאונה שאירעה בשומרון לפני כשבועיים ושבה נהרגו ילדי משפחת ליפניק ונפצעו ההורים.

אלא שבהתבסס על כך שלנהג המשאית שפגעה ברכבי החיילים יש כמות עצומה של עבירות תנועה ובהתחשב בכך ששיירת הרכבים הצבאיים נסעה במהירות איטית שלא לפי תנאי הדרך, אין סיבה להניח שהתאונה הייתה מעשה מכוון ושהנהג התכוון לפגוע בהם, לפחות כל עוד אין לנו אינדיקציות אחרות וכל עוד לא נסתיימה חקירת האירוע בידי גורמי המשטרה והצבא.

למה הנהג הערבי הוא מחבל?

מדוע אפוא אנשים רבים החליטו שהנהג הערבי הוא מחבל? או: על איזה צורך נפשי עונה המסגור של התאונה כפעילות חבלנית עויינת?

אני חושב שהתגלה פה, וגם במקרה הקודם, שילוב של שני גורמים: תחושת קרבנות ונרדפות תמידית של הישראלים בשילוב הצורך הנפשי-רגשי לתת משמעות לאירוע שאין לו משמעות עצמית. התחושה הראשונה יש לה על מה לסמוך – הטנגו הצמוד וארוך-השנים עם הטרור הערבי יצר אצל הישראלי הממוצע קישור כמעט-אוטומטי בין "ערבי" ל"מחבל", ואם נוסיף לכך את זהות הנפגעים – חיילים או מתנחלים – הקישור יהפוך לאוטומטי. ערבי שפוגע בחיילים? נו, זה בטוח פיגוע. זה הולך בערך ככה: כל ערבי הוא מחבל בפוטנציה! ערבי פגע בחיילים! מחבל ארור!!! להרוס לו את הבית ואז מה אם אין שום ראיה לכוונה חבלנית של הרוצח!

נותנים משמעות למוות המיותר

אבל יש פה יותר מזה, לדעתי. המסגור של האירוע כפיגוע עוזר לאנשים לתת משמעות וטעם לאירוע שהוא באמת חסר משמעות וטעם, אירוע מקרי; נהג רשלן הולך לכלא ונשכח, מחבל – הופך למושא לשנאה כללית ולחלק מדמם נוסף בפאזל של הסכסוך היהודי-ערבי. לשון אחר: אם הם נרצחו בידי מחבל, המוות שלהם הופך לבעל משמעות, לפיק מעורר רגש ברצף הבלתי-פוסק של הקטל בדרכים, וכמעט הייתי אומר – למאורע דתי של הקרבה על מזבח המולדת.

המסגור המחודש של האירוע מאפשר לאנשים להתמודד עם מוות ריקני ומקרי. ואולי כדאי שנלמד מכך משהו: לא צריך בכוח לחפש משמעות לאומית מאחורי תאונות הדרכים – יש להם משמעות כזאת גם ללא שתצמידו להן כוונות חבלנית ומאבק על הארץ; לכל מוות יש משמעות. אז נהגו זהירות, אנשים, בין אם אתם ערבים ובין אם אתם יהודים, שלא תצרפו או תצטרפו לסטטיסטיקה המדממת.