סערת הרב קלנר: צריך להבין את הקוד בו דיברו חכמים

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2018/02/180208hy.mp3]]]

למה אמרו חכמים 'נשים דעתן קלה עליהן'? האם התכוונו שהאישה נחותה מהגבר?

חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.

דרכם של חכמי ישראל לחדד הבדלים בין בני אדם, בין זכרים, בין נקבות, בין שבטים בין משפחות. שהרי ידוע שיש הבדלים תרבותיים, מנטליים, פיזיולוגיים ועוד.

דרכם של חז"ל שמחדדים את ההבדלים בסגנון מושחז וזה מבחינה דידקטית חינוכית כדי לעורר את ההפרייה המחשבתית ולא משום שהכוונה היא בדיוק כמשתמע מאותו נוסח.

ראו כיצד חז"ל משבחים מאוד את הרפואה. שמואל מגדולי האמוראים היה רופא. הרמב"ם היה רופא. ראו ברפואה מצווה גדולה מאוד. ראו ברופאים שלוחי דרחמנא, מצילי חיים. אף על פי כן, בלשון מאוד מושחזת אמרו חז"ל 'טוב שברופאים לגיהנום'. הם לא מתכוונים שמקצוע הרפואה רע, ואין להתעסק בו. אלא כוונתם לגרות את השומעים להיבטים מסויימים שחייבים ליתן את הדעת עליהם. מאחר והרופאים הם מצילי חיים, ובידם חיים ומוות, חס ושלום אם יתרשלו או ישגו, עלולים הם לגרום למותו של אדם. וזוהי דרך הביטוי של חז"ל דידקטית מתגרה.

צפו בדבריו של הרב קלנר שעוררו סערה

לאישה עולם פנימי ריגשי עשיר

לכן על דרך זו אמרו חז"ל 'נשים דעתן קלות עליהם'. כדי להראות לפעמים את עוצמת הרגש שיש בעולמה הנפשי הפנימי של האישה.

יש לה עולם רגשי עשיר יותר, עוצמתי יותר מאשר הגבר. לא שאין גברים רגשניים. לא שכל הנשים רגשניות. אבל בד"כ בחתך כללי אצל האישה הרגשות תופסות מקום משמעותי. לכן אין הכוונה שהן חסרות דעה. אלא יש והרגש גובר על הדעה. והראיה שאמרו חז"ל 'בינה יתרה ניתנה לנשים'. אפילו אברהם אבינו נצטווה בנבואה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". לכן אנו מוצאים סיפורים על גדולי ישראל שכשהיו מציעים להם הצעות אמרו אני רוצה להימלך באישתי. כי הם הלכו בדרכו של אברהם.

אז למה יש פחות מצוות לנשים? הן פחות רוחניות?

האישה אינה מצווה בהרבה מצוות, משום שהמצוות לפי תורת ישראל הם אמצעים לריסון היצרים. והגבר ביהדות מזוהה כיצרי יותר מאשר האישה. ז"א התורה מתייחסת לאישה כיותר מתונה, יותר מאופקת, כפחות ייצרית ולכן אינה זקוקה להרבה מצוות אשר ירסנו את היצרים שלה.

משל למה הדבר דומה? בשני בני אדם שהלכו לרופא, בגלל מחלת השפעת. לפלוני הרופא נתן אנטיביוטיקות חריפות ביותר, ולפלמוני הוא נתן אנטיביוטיקות קלות יותר, מעטות יותר. כי לפי הנתונים של פלוני הוא זקוק לעוצמה יותר מדבירה, ולפי הנתונים של פלמוני הוא לא זקוק לעוצמה הזו. ולא יוכל האדם לומר, למה אותי אתה מקפח ונותן לי פחות כדורי אנטיביוטיקה, או אנטיביוטיקה פחותים ולזה אתה נותן יותר, כי זו דרך הריפוי. מאחר וכך התורה ציוותה את האיש, הוא מקדש אישה ולא האישה, כי היא פחות ייצרית, הוא הייצרי. הוא נצטווה בפריה ורביה, היא לא נצוותה. והחתם סופר אומר, אין התורה מצווה אדם להחריב את גופו, שהרי הריון ולידה זה לא דבר פשוט.

חכמים אינם מתייחסים אל החובה לקיים מצוות כמדד ביחס למעמדו של האדם. הרי הם עצמם אומרים שהאישה זוכה בחיי העולם הבא במה שהיא מאפשרת לאיש ולילדים להיות בעולם התורה, בעבודת ה' יתברך, ולעדן את עצמם בלימוד ועבודת המידות.

מתוך נסיוני בעולם ההוראה ראיתי שמי שהיו מובילות יותר ברצינות, בשקידה, בחריצות, בהישגים, בלימודים, בבחינות, בציונים היו התלמידות לא התלמידים, זוהי מציאות. זה לא אומר שהסטטיסטיקה שלי היא סטטיסטיקה לכולם, אבל זה מדבר בעד עצמו.

הנסיונות לחשוב שכאילו מדברי חז"ל אלו וכיוצא בהם ניתן לקבוע סטנדרטים מי יותר גבוה מבחינה רוחנית. מי יותר נמוך מבחינה רוחנית, זוהי פשוט טעות.

אז למה יש רבנים שאומרים שהיא פחות רוחנית?

לא שמעתי את מי שאמר ואינני מכיר את מי שאמר, אבל בין כך ובין כך, על כגון זה נאמר במשנה "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות". במיוחד בעולם התקשורתי שלנו. שגם אם אתה טועה ואומר דבר טעות, זה נותן כלים לאותם אשר יש להם מגמה לנגח את התורה והכל בשיטה של חיתוך של דברים או התנסחויות שלא היו צריכים להיאמר, אם באמת נאמרו כפי שנאמרו בתקשורת. לכן נקוט לעצמך כלל, בלימוד יהדות כמו במדע צריך לשבת וללמוד את הדברים לעומקם לפני שמסיקים מסקנות.