ארץ ישראל

מי שמנתח את האידאולוגיה של האדם לפי הנימוקים שהוא מעלה, טועה, ומחפש מתחת לפנס. אל תקשיבו לנימוקים שהאדם מעלה – הוא משקר. הקשיבו למעשיו.

הגמ' מסבירה שצריך לומר שירה על יציאה ממות לחיים. אבל אומרת שבחו"ל אנו עבדים. מה אפשר לומר על יציאה לחרות מעול הגויים ומחו"ל?

כל משפחתו של אביו הושמדה בשואה, אבל האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג לא מתבייש לצאת במתקפה נגד הציונות ומדינת ישראל. על יום העצמאות אמר האדמו"ר: "ברוב שטחי המדינה מסוכן להסתובב כיום ועדיין הם חוגגים. לכך קוראים עצמאות? על מה הם חוגגים?".

חקלאי מושב עין יהב לא האמינו כשראו פלפל ענק במשקל חצי קילו גדל להם בחממה. הפלפל תועד ונשלח לספר השיאים של גינס.

מתיאורה של התורה את הכנותיו של יעקב אבינו למפגש עם עשו אחיו, עולה דמותו של יעקב כמי שמתרפס בפני אחיו. הוא שולח מנחות וקורא לעשו אדוני, ומשתחווה לו מספר פעמים. אלא שעיון בפעולותיו מגלה כי במעשיו של יעקב, הוא מראה מיהו בעל הבית על ארץ ישראל, כשהכל עטוף בדיפולומטיה.

הרב ברוך אפרתי נשאל איך צריך להתנהג בפינוי מגרון, ומשיב: אין פתרון כרגע, אלא לתת לקרחונים להתנגש, תוך שמירה על כללי התנגשות בין אחים- אנו באים בשם התורה והמוסר, אהבת הארץ והציונות. אין מקום לאלימות מילולית או מעשית כלפי אף יהודי, רק התנגדות פסיבית. (שו"ת)

תהליך ההשכחה שניסו לעשות בשמאל בין עם ישראל לארצו, תוך שימוש בכלים פסבדו-אקדמיים, נועד לאפשר לממשלה לסגת מיו"ש. בדו"ח שהגיש השופט אדמונד לוי הוא בעצם עצר את התהליך כשהוא קובע, יש לנו זכות על יהודה ושומרון.

בתשובה למדריכה ששאלה מה להגיד לחניכים השבת על רקע פרשת המרגלים והריסת שכונת האולפנה עונה הרב יובל שרלו: "אנו מחויבים לתורה; אנו מחויבים לעם ישראל; לעתים הדברים מתנגשים בפועל ואנחנו צריכים ללכת בזהירות כדי שלא לקרוע שום דבר."

במשך שנים הייתה תמימות בקרב חוקרים והיסטוריונים רבים כי לאחר חתימת התלמוד הירושלמי, הסתיימה תקופת האמוראים ואיתה גם תקופת השגשוג של הקהילה היהודית בארץ ישראל. ספר חדש חושף כי הישוב היהודי המשיך במעין אוטונומיה, גם הרבה אחרי חתימת התלמוד.

השנה האחרונה עומדת להרשם כשנת שיא ביבול הפירות בישראל עם קרוב ל-700 אלף טון פרי, כשבארבע השנים האחרונות נרשמת צניחה של 10 אחוזים ביבול. שיא היבול בתפוחים ובבננות שהפיקו השנה יותר ממאה אלף טון כל אחד. החקלאים מתקשים להתמודד עם עודף הפירות.

עם כניסת אברם לארץ כנראה מאזור גשר דמיה של היום ומשם ישירות לשכם הוא החל לנוע על גב ההר לעבר שכם משם לבית אל ובסוף לנגב. מה הניע את אברם לנסות לנוע בדרך זו? מדוע ניסה להתיישב על גב ההר ולא בעמקים או במישור החוף? ומה גרם להתיישב בסופו של דבר בנגב?

בהשקפה הציונית דתית, הצבא, המדינה ואף הממשלה זוכים לכינוי "קדוש". גם החילונים והחרדים חושבים ככה, אבל לא יגידו את זה בקול. החילונים, כדי לא להראות חלילה, דתיים, ואצל החרדיים, כדי לא להישמע ציוניים. הבעיה מתחילה כשלוקחים ערוך קדוש והופכים אותו למקודש.

אלה קובלנץ ממייסדות חוגי המטיילים ביהודה ושומרון מוציאה לאור מגזין חדש בנושאי א"י טבע והיסטוריה ושמו "צידה לדרך" והיא לא מכוונת רק לציבור הדתי: "יש נהירה של חבר'ה צעירים, גם חילונים, לחוגי סיור ולטיולים לא פורמליים ברחבי ארץ ישראל, לרבות ביהודה ושומרון, ולכן הירחון בא כפרי בשל על רקע אווירת הרנסנס הזאת"

אם מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט היה תקף בכל דור, הרי בדורנו, דור התחיה, על אחת כמה וכמה: "מצוה לטעום בפה מלא מתענוג מתיקות זיו הקדושה הרעננה של ארץ ישראל… וצריכים אנו להודיע לכל העולם כולו כי… הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו." (אורות ישראל)

אריאל זילבר הקליט שיר חדש שכולו אהבה לארץ ישראל. בשיר שנקרא "ארץ טובה" שר זילבר בסגנונו הייחודי על האדמה הנהדרה ועל הארץ הטהורה, כשהבית האחרון של השיר הוא עוֹד יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ עַל חָרְבוֹתַיִךְ אֶרֶץ טוֹבָה וְלִירוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּעָרַיִךְ בְּרִנָּה נָבִיא בִּכּוּרַיִךְ.

רוב הפירות המיובשים הנאכלים בסדר ליל ט"ו בשבט, מקורם בחו"ל. מי שלא רוצה לפרנס את המשק התורכי, שראשיו עויינים לישראל, יכול למצוא פתרון. שני חברים מפיצים ברחבי הארץ, ערכת פירות יבשים תוצרת הארץ. "יום אחד בשנה ניתן לפירות הקדושים של ארץ ישראל את הכבוד שמגיע להם"

לאור העובדה שהיום כל אדמות המדינה והקק"ל הפכו להיות אדמות ערביות באותה המידה שהן אדמות יהודיות, ולמען האמת לפי הכיון שהמדינה הולכת אליו הן יותר ערביות מיהודיות, פתוחות לפנינו שתי דרכי פעולה: האחת לבכות ולקונן והשניה לקום ולגאול קרקעות.

ישנו מקום אחד בעולם בו ניתן ללמוד על ארץ ישראל וירושלים בכל הגוונים ובכל הרבדים ברמה אקדמית ולקבל תואר המחבר את האהבה והקשר לארץ ישראל עם המשמעות המעשית של מגורים בסביבה זו. "זו השכלה חיונית לכל אדם מישראל שרוצה להבין איפה הוא חי." אומר פרופ' שלהב מייסד התוכנית

בתשובה לשאלה, לגבי פוסקים הרואים באילת כחו"ל לעניין יום טוב שני של גלויות, עונה הרב אליהו זייני בחריפות: "השנאה לציונות מעבירה אנשים כאלה על דעת קונם, ומתוך כפירה בטובת ה' עלינו מתירים את האסור ואוסרים את המותר.