דעות

בבית היהודי אומרים לי, 'היא מדברת לא יצא מזה כלום'. ועל כך אני אשאל, האם הייתם נותנים למישהו למכור את הבן שלכם, מתוך הנחה שלא יצא מזה כלום? מי שנותן שימכרו את הבן שלו, גם למראית עין הוא לא אבא! מיכאל בן ארי מודאג

התורה מצוה למשל: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". חכמים מבארים שהצווי חל על כל מוסדות השלטון. מי שאינו יהודי, לא יוכל להבחר לשום שררה ציבורית לא רק ראש ממשלה אלא גם לא מג"ד בצבא, ראש עיר או ראש דירקטריון

פחות משבוע אחרי שהרבנים הראשיים הורו להתפלל על הגשמים ושערי השמים נפתחו. מכאן נלמד כמה כח יש לרבנות הראשית לא רק לקבוע ולהכריע בצד ההלכתי אלא גם לשנות את המציאות הפיזית

שחרורו של בעל התניא מהמאסר, לא רק שבוודאי איננו עניין פרטי, אלא גם בפירוש לא עניין ששייך ונוגע לחסידות חב"ד בלבד. כאן מדובר בעניין אלוקי-שמיימי של גילוי הרובד הפנימי העמוק שבתורה

המכינות הקדם צבאיות יודעות להתפאר בכמות הקצינים הקרביים שלהם, אבל הם לעולם לא יודו שאחוז החזרה בשאלה בתקופה שאחרי המכינה הוא הגבוה ביותר מבין המוסדות המקבילים – ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות. אם אחרי המכינה הבחור יצא לקצונה וחזר בשאלה אז מה זה שווה?. תגובה לרב אלי סדן

אנשים חדי עין, יודעים להעריך את המצב הכללי במדינה באמצעות המראה של החתולים שאוכלים מהפחים. אז איך ייתכן כי כל חכמי מצרים ויועצי פרעה לא הצליחו להבין את משמעות החלום, לפיו פרות שמנות וחיטים מלאות מבטאות שובע ואוכל, ואילו פרות רזות וחיטים ריקות, מבטאים רעב

באמצע סוגיות חנוכה, שותלת הגמרא את "בורו של יוסף", כתזכורת ואזהרה שכל נסי ההשגחה שהושיעו אותנו מניסיונות ההשמדה של צרינו מבחוץ, אשר בקשו לכלותינו פיזית או רוחנית, כל הנסים הללו אינם עומדים מפני סכנת שנאת החנם ומלחמת אחים

בשאלה היכן ומתי להדליק את החנוכיה כולנו משתמשים בעיקרון השיווקי שיש בחנוכה – "פרסומי ניסא". כולנו הופכים בימים האלה לקופירייטרים, משמשים כמינִי יח"צנים והופכים את אדן החלון להפסקת פרסומות אחת גדולה. אבינדב אבוקרט בקורס מזורז לפרסום כהלכה

לו יהודה המכבי והחשמונאים היו צריכים לפעול בימינו התקשרות הישראלית במדינה הייתה מציגה אותם כהזויים וכבוגדים. הכתבים המדיניים היו משתלחים בחבורת הכפריים שהעזו למרוד באימפריה המקומית תוך סיכון העם כולו. צריך לחזור לרוח המכבית ולהיות אדונים לגורלנו

מתקפת החקיקה הדתית הבאים לענות על צרכים אמיתיים אך בדרך של כפיה ודחיקת הקץ. הם מושתתים על כיוון אחד – תיקון בעיות ברגע על ידי כפיה ובמחי יד של מחוקקים בלי להתייעץ עם גורמים ברבנות. אנחנו עוד נשלם על זה ביוקר

אחרי מסע הנדודים שעבר יעקב אבינו במשך למעלה מעשרים שנה, אחרי כל המאבקים הגלויים והנסתרים מול לבן ומול עשו, הוא סוף כל סוף מבקש קצת שלווה. "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ביקש יעקב לישב בשלווה בעולם הזה וקפץ עליו רוגזו של יוסף. מתי הוא כן יישב בשלווה?

בחסידות חב"ד יחגגו הערב את 'חג הגאולה' – יום הצלתו של האדמו"ר הזקן מהכלא אחרי מאסר של 53 יום. מצד שני את יום העצמאות ויום ירושלים בהם יצא עם ישראל כולו מגלות לגאולה מקפידים בחסידות שלא לציין. אז איפה ההגיון?

אישים חב"דיים הם מראשי הנאבקים על שלימות הארץ וזכות ההתנחלות הנרחבת בכל מחוזותיה. זקנים נוסח חב"ד ביצבצו ממדי צה"ל מאז ומתמיד, גם אם לא הכריזו על כך רשמית. בודאי חובשי מדים לא הוחרמו בקִריותיה. אפשר להגדיר אותה כציונית

נוצר הרושם שהניפוח, ההצהרות, ההשוואה המקוממת לטרור משרתת גופים ביטחוניים וארגונים פוליטיים בעלי אוריינטציה מאוד מסוימת

הנתון הבולט יותר לפחות בהשוואה לרבנים אחרים, הוא האדישות של הציבור הדתי והחרדי למעצרו. רק לפני שבוע נעצר הרב יורם אברג'ל בחשד לסחיטה ולאיומים בבחירות בנתיבות, אך תומכיו וחסידיו הצליחו לקיים שתיים שלוש הפגנות מול המשטרה בדרישה לשחררו

רב הישוב בית אל אומר כי אסור למדינת ישראל לסמוך על גורמים זרים בכל הנוגע לבטחון המדינה: "איך אני אישית יכול לסמוך על הצרפתים? כשנולדתי היה צריך להחביא את התינוק תחת זהות בדויה כדי שהשוטרים הצרפתים לא ימסרו אותו לידי הגרמנים. גם האמריקאים היום אומרים דבר אחד ולמחרת אומרים הפוך"

נדמה לי שלרבנים כמו הרב אליהו כמו שאר הרבנים שאינם נתפסים בציבור כרבנים "לייטים", יש הרבה יותר חסידים "לייטים" מאשר שיש לרבנים אחרים הנחשבים, בטעות, למקלים בהלכה

בזמן האחרון מרבות נשים לפרסם בפייסבוק תיאורי הטרדה ואונס שחוו. יצחק אהרוני אומר כי מדובר בצעד שרק מעודד אנסים פוטנציאליים

מתיאורה של התורה את הכנותיו של יעקב אבינו למפגש עם עשו אחיו, עולה דמותו של יעקב כמי שמתרפס בפני אחיו. הוא שולח מנחות וקורא לעשו אדוני ומשתחווה לו מספר פעמים. אלא שעיון בפעולותיו מגלה כי במעשיו של יעקב, הוא מראה מיהו בעל הבית על ארץ ישראל, כשהכל עטוף בדיפולומטיה

מדי פעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו בבית טוב בו ההורים אוהבים אותם ודואגים להם ושוהתחנכו במיטב מוסדות החינוך, אך לבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. הרב יעקב פילבר לומד מפרשות השבוע על הגורמים שעלולים לדרדר את הילדים לדרך רעה