שאלה
מה הדין אם אשה מושיטה לי יד לשלום, ואם לא אחזיר היא תהיה נבוכה ומבוישת? האם אין כבוד הבריות דוחה עניין זה של נגיעה בעלמא? וכן להיפך אם איש מושיט ידו לאשה?
תשובה 1. קודם כל אין היתר בנגיעה בעלמא. לפי הבית יוסף לדעת הרמב"ם גם נגיעה בלי חיבה אסורה מן התורה, והיא ביהרג ואל יעבור (יו"ד קצה). לפי הרמב"ן נגיעה של חיבה אסורה מדרבנן, ולפי הש"ך נגיעה שאינה של חיבה אינה אסורה מן התורה אפילו לרמב"ם (שם). רוב האחרונים הסכימו עם הש"ך שנגיעה שאינה של חיבה אינה אסורה מן התורה. אך יש אחרונים שאמרו שבכל זאת היא אסורה מדרבנן (עזר מקודש סי' כ), ולכל הדעות הוא דבר מכוער.
2. מכל מקום אין זה ברור שלחיצת יד אשה אינה נגיעה של חיבה. הגר"מ פיינשטיין מזכיר סברה זו שאין זה דרך חיבה ותאווה, אך מסיק שלמעשה קשה לסמוך על זה (שו"ת אגר"מ חאה"ע ח"א ס' נו). וכן כותב הבן איש חי שזו נגיעה של חיבה (עוד יוסף חי מובא באוצה"פ אה"ע ס' כ אות ג). וכן משמע מספר חסידים שאוסר בתוקף תקיעת יד של אשה לגוי (ס"ח תתר"ץ), על אף שזה נראה מנהג של נימוס, אלא שיש בזה גם צד של ידידות. הגרי"י קניבסקי בעל קהילות יעקב אמר בשם החזון איש שנתינת יד, דינה כמו חיבוק ונישוק, והיא ביהרג ואל יעבור (מובא בספר טהרת עם ישראל לרב וגשל עמ' 44).
3. על כל פנים הגרי"מ אהרנברג הסתפק לגבי החזרת יד שמא אינה דרך חיבה, אם כי היא דרך חיבה מצד המושיט, אך אולי אינה דרך חיבה מצד המחזיר שזה בדרך נימוס. אך הוא דוחה סברה זו, ומסיק שאי אפשר להקל בזה, וגם האשה מתכוונת לחיבה, ואז הוא מכשיל אותה ועובר על לפני עיוור. הוא מוסיף שאין לחוש משום הלבנת פנים, שהרי מן הדין יש להפריש עובר עבירה מאיסור ויתכן שתהיה בזה הלבנת פנים, כדברי הרמב"ם שאם אין דרך אחרת יש להכלים את החוטא כדי להצילו מחטא (דעות ו ח), ואמנם אין בידינו להפריש בכגון זה, אך בודאי שאין לסייע, גם אם היא תתבייש מפני כך.
ובכלל הוא כותב שאין זה נקרא שהוא מבייש אותה, אלא היא שהפסידה את עצמה וגרמה לעצמה שילבנו פניה. הוא מסיק הלכה למעשה שאין להקל בשום אופן (שו"ת דבר יהושע ב אה"ע טו). הוא הדין לגבי קרובות משפחה (עי' רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ו).
מעשה רב בגר"מ אליהו הראשון לציון שנערכה לו קבלת פנים אצל מלכת אנגליה, והיא הושיטה לו ידה, אך הוא נאלם דום והצמיד ידיו לצדדיו לעיני כל בית המלוכה והטלויזיה. בערב התקבלה התנצלות מבית המלוכה על כך שהביכו אותו, ובדקו בספר הפרוטוקולים, וכתוב שאין למלכה להושיט יד לרב יהודי.
ושוב מעשה רב בגר"ע יוסף הראשון לציון שקיבל פרס ישראל ונערכה לו קבלת פנים, וכאשר ראש הממשלה גולדה מאיר הושיטה לו יד, הוא לא החזיר, העירו לו שהוא גרם למצב בלתי נעים. השיב: אני מצטער, אך קיום ההלכה קודם לכל. ושוב בערב נשלחה לו התנצלות.
הגרי"י קניבסקי כותב שכדי למנוע הלבנת פנים יש להסביר בטוב טעם ודעת, שאין זו חומרא בלבד, אלא איסור גמור בהסכמת כל גדולי הרבנים (שם).
ועוד שאלה באותו נושא האם יש מקום להתיר לבת להיענות ללחיצת יד במקרה ויש חשש להלבנת פנים. הרי הלבנת פנים מושוית לשפיכות דמים, שנאמר: "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים", ועל שפיכות דמים נאמר: "יהרג ובל יעבור". מאידך, יש חשש לחילול השם בלחיצת יד, וכן להחטאת המושיט שעליו חל עיקר האיסור, והרי על חילול השם שחטא והחטיא אחרים אין כפרה אלא במיתה.
תשובה אין זה מלבין פני חברו, אדרבה הוא בעצמו גורם לעצמו. משל לאדם שנתארח אצל חברו ומגישים לו מזון שאינו כשר, ואם יסרב, המארח ירגיש בושה רבה, האם בגלל זה יהיה מותר? וכן אם רב מבקש מתלמידו להתחתן עם בתו והתלמיד מסרב, מה שגורם עלבון לרב, האם בגלל זה יהיה התלמיד חייב? אלא שאסור להלבין פני חברו על ידי פעולה שאדם עושה ויוזם ב"קום ועשה", ולא כאשר השני הוא היוזם ומבייש את עצמו על ידי שהשני אינו נענה לדרישתו ב"שב ואל תעשה".
כמובן, בכל המקרים האלה צריך לפעול בחכמה רבה, כדי למעט כמה שאפשר את בושת השני, כגון לעשות קידה מנומסת לפניו כדי להראות לו שמכבדים אותו, ולבקש סליחה שאין מחזירים יד. ועל כל המקרים האלה נאמר: אתה חונן לאדם דעת.
תגובות
יש שחולקים אני מכיר רבנים גדולים מאוד שלוחצים יד לאישה. ואגב, ראיתי לא מזמן סרטון שבה אשתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מי שהיה הרב הראשי לישראל ואחד מגדולי התורה בדורו, לוחצת יד לנציב העליון בטקס קבלת פנים.
סקופ! הרב אבינר והרב שרלו חלוקים. הרב שרלו ציטט פסק מפורסם של רבנים חשובים והמפורסם בדורות האחרונים הוא הרב משה פיינשטיין והרב אבינר הביא סיפור על הרבו עובדיה.
דעתי שלום רב לכולם ולך כבוד הרב אבינר הרב תיראה כמה פילוסופיה יש לך ואתה מביא ראיות מכאן ומשם מחיה נפטרים[הבאת את המרא דאתרא זכור לטוב ] מעולם הנשמות לכאן דעתי לגבי לחיצת יד היא לאסור גםבין יהודים את מינהג הגויים הארור הזה !תיראה בחור בריא בנפשו שמיסתכל מהצד ורואה שני אנשים לוחצים יד חושב ששניהם סגרו עסקה זה עתה נכון לגבי גברים ולגבי נשים נשואות או לא נשואות שלוחצות ידים יש בזה בחינת ביאה על ערווה כי התורה מגדירה שכל המסתכל באצבע קטנה של אישה כאילו מסתכל במקום הטורף זה רק לגבי ראיה שלא לדבר בכלל על נגיעה תיראה הרב שך כנראה הושפע מגורמים כבדים ונאלץ להסכים עמם במידה וזה נכון שכבודו פסק הלכה כך אם זה נכון אז אני חולק עליו וחס ושלום משמיים יתן על כך את הדין על ההיתר או על כל אחד שנכשל בגלל פסיקתו או בגלל כל פסיקה שגויה של כל רב להתיר ללכת בפיאה נוכרית או היתרים כאלה ואחרים אנחנו הספרדים איננו הולכים אחר פסיקת אחינו האשכנזים החמודים ואבדוק בעצמי במידה והרב שך פסק כךלהתיר לחיצת י
תגובה על תגובתו של אלעד אישתו של הרב אייזנבארג אינב אלא מזיקה בעלמא מזיקה לכל האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות על ידי הכשלתם בכוונה תחילה לגרום להם לאלו שאינם מבינים את חומרת המעשה של נגיעה באישה נשואה[אפשר לומר שנשים דעתן קלה]גם לגבי אישתו של הרב אייזנבערג שעושה בושות לבעלה על ידי לחיצת יד לראש המוסרים היהודים ניצב או אלוף אדום אלוף תימנע אלופיהם למיניהם רק שמישמיים ראו שאותו ניצב מכשיל את הרבים ומסייע ומחזק ידי עוברי עבירה "בתי המשפט ובתי הסוהר ומשטרת ישראל המנוולת" ששונאים בתת מודע את אחיהם או במודע על כן מידת הדין נותנת שיכשל גם הוא אותו ניצב באיסור ביאה על אשת איש "אשת" רב!!!! גם אותו ניצב מחכה השם שיחזור בתשובה אם לאא יחייבו אותו בעולם העליון על ביאה על אשת רב דבר חמור מאוד לתת לכם דוגמא? כאן משפט ראווה כמו שעשו ליגאל עמיר? בעולם העליון זה פי ביליונים כפול ביליונים יותר חמור איך אני יודע מה הולך בעולם העליון? הראו לי כל זמן שאני שואל לדעת משהו מראים לי ונותנים לי ל