דעה: בנט ניצח; אורלב רק ניסה לברוח מאחריות

קראתי את מה שכתב תומר ניר על כך שאורלב ניצח בנוק אאוט ולא יכול להסכים לאף מילה.

נפתלי בנט הגיע עם משנה סדורה. בואו נוציא את הציונות הדתית מהקיפאון בו היא נמצאת ונתרגם את ההצלחה של הציונות הדתית גם למישור האלקטורלי.

לאורך כל העימות אורלב ידע לעשות רק דבר אחד, להאשים את כל העולם, חוץ מאת עצמו. הוא האשים את אפי איתם שהיה הצנחה לא מוצלחת, האשים את האיחוד הלאומי בפילוג של הציונות הדתית והאשים את בנט בזה שהוא חסר ניסיון.

אורלב לא יכול להבין איך נתניהו יצרף לקואליציה את בנט, ושכח שרק בשבוע שעבר הוא צרף את הרשקוביץ שלא סובל אותו. כשנפתלי הזכיר לו את כשלונותיו, אז הוא ביקש לא לרדת לרמה נמוכה של דיון.

על סוגיית גוש קטיף אני לא רוצה להרחיב כי אורלב הבטיח תביעת דיבה למי שיזכיר לו את חלקו, אבל רק אחרי הבחירות.

בכלל, בנט ניסה להציג יעדים ומטרות ואילו אורלב נשאר עם התקנון, כשהוא סותר את עצמו בעניין שיתופה של איילת שקד, שיכולה להבחר על פי התקנון אך לא ראויה לפי תפיסת אורלב את המפלגה.

מול השאלה, איך ירדנו מ-12 מנדטים לשלושה, הגיב אורלב כי יש לנו 15 מנדטים דתיים בכנסת, אבל במפלגות אחרות (מהליכוד ועד קדימה), ולא הבין עד כמה הוא אשם בכך, כשהוא זורק את כל האחריות על הרשקוביץ שותפו.

כשבנט הראה קבלות מהצבא, מהתחום העסקי וממועצת יש"ע, אמר לו אורלב כי "המדינה זה לא עסק". אז יש לי חדשות בשבילך, מר אורלב, המדינה היא גם לא סניף מפד"ל.

מול הניסיון של בנט לדבר על העתיד, נשאר אורלב עם העבר והווה.