כולם יודעים שבמהלך הגלות הארוכה, הגויים ערכו ויכוחים פומביים עם חכמי ישראל כדי לשכנע אותם בצדקתם ולגרום ליהודים להמיר את דתם. מתברר שהישג אחד חשוב ומשמעותי היה להם: הם הצליחו להחליף את החלוקה היהודית המקורית של התנ"ך בחלוקה חדשה, המוכרת לכולנו כחלוקת הפרקים.
כל אחד שמצטט פרק ופסוק משתמש ללא ידיעתו בחלוקה שהגויים הכניסו לתנ"ך. חלוקה זו נכנסה לתנ"ך עם המצאת הדפוס בעקבות העובדה שכל המדפיסים היו נוכרים.
בחלוקת הפרקים יש שיבושים רבים- שיבושים שנובעים מטעות בהבנת הפסוקים ושיבושים שמטרתם להכניס רעיונות ודעות נוצריים, הדוגמאות רבות (פרקים א' וב' בספר בראשית, רוב פרקי ספר שופטים וספר הושע ועוד). מי שמתעניין בכך יכול לעיין בהקדמה לתנ"ך קורן.
עורך החומש החדש, בצלאל אריאל מסביר ששלילת חלוקת הפרקים אינה העניין המרכזי: "הרעיון הוא לשוב להשתמש בחלוקה יהודית מקורית. חלוקה המבטאת את ערכי היהדות, חלוקה שלימודה הוא בעצמו לימוד תורה".
האם הייתה בשימוש חלוקה יהודית מקורית? אריאל מפתיע: "בהחלט כן. כיום אנו נוהגים לקרוא בתורה לפי מנהג בבל שמסיימים את התורה פעם בשנה, אך מנהג ארץ ישראל היה שונה ולפיו סיימו את הקריאה בתורה בשלוש שנים."
"חלוקה זו נמצאת בשולי תנ"ך קורן, תנ"ך מוסד הרב קוק ותנ"ך כתר ירושלים ובעוד הוצאות, אך היא החלוקה היחידה שמופיעה בכתבי היד היהודיים לפני המצאת הדפוס."
חלוקה אופטימית
כאמור, חלוקה זו מלמדת אותנו ערכים והשקפת עולם יהודית. דוגמאות? בבקשה.
סדר א' של חומש בראשית כולל בתוכו את יום השבת, היום המסיים את השבוע, היום הקדוש ביותר בשבוע. סדר ב' מתחיל בתיאור המקביל של הבריאה. לעומת זאת, בחלוקה המופיעה כיום בתנ"כים פרק א' מסתיים בסוף יום שישי.
סדרי ארץ ישראל עוסקים בחיים ואינם מדגישים את המוות. ולכן מות שרה [ויהיו חיי שרה], מותו של יעקב אבינו [ויחי יעקב] וגם מות משה [וילך משה] אינם התחלת סדר אלא חלק מסדר גדול יותר.
סדרי ארץ ישראל מלמדים שהקורבנות הם צורכו של המקריב! בניגוד לתפיסה האלילית שהם צורכו של האל. כמו שירמיהו מדגיש [בהפטרת פרשת צו]: כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם, וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן יִיטַב לָכֶם.
ולכן אין סדר הפותח בציווי להביא קורבן! למעט קורבן חטאת בו ברור לכל שהוא צורך המקריב ולא צורך גבוה.
ולסיום, פרשת ויצא היא פרשה [סתומה] ארוכה מאוד. יש בה 148 פסוקים! גם החלוקה הנוכרית וגם החלוקה היהודית חילקו אותה למספר חלקים. הפסוקים הפותחים את הסדרים שלנו הם פסוקי חמלה ורחמים, השגחת ה' והגנתו את החלשים! במה פותחים הפרקים? חפשו בעצמכם.
מימין חלוקת הפרקים והפסוקים היהודית. משמאל חלוקת הפרשיות היהודית
לגאול את התנ"ך
ומה משמעות השם 'שיבה לביצרון'? אריאל מצטט את דברי הנביא זכריה שאומר: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ" ומסביר על פי רש"י שמדובר בפסוק שקורא לנו לחזור לכוחנו ולכבודנו, ולחדש את משנה התורה ששכחנו.
לפי תפיסתו של אריאל קריאתו של הנביא אלינו מתממשת גם על ידי שנחזיר למקומה את החלוקה היהודית – חלוקת הסדרים.
ויש לו על מי לסמוך, הוא מציין כי "הרב יהודה קרויזר והרב זלמן מלמד אמרו לי שמדובר בנדבך נוסף בגאולת ישראל".
באתר ניתן למצוא את ברכות הרבנים שמברכים על המהלך, תוכנה להמרה בין החלוקה הקיימת בתנ"כים והחלוקה היהודית, פורום שאלות והצעות וכן מאמרים נוספים שנכתבו על הנושא.
קיבלתם תיאבון? כנסו לאתר "שיבה לביצרון" ולדף הפייסבוק וגם אתם תוכלו לומר שהייתם בין הראשונים שהניעו את משק כנפי הפרפר.
תגובות
גאולה שלשבת גם את השבת צריך לגאול. כול ההלכות של השבת נכתבו בתקופת הלוח שנה יוליאני כלומר לפני מאה 16. במאה 16, אפיפיור גרגוריוס 13 יסד את הלוח הגרגוריאני. ההפרש, אז בין שתי לוחות שנה, היה 11 יום. היום – 13. מוזר ומחשיד שאין שום התייחסות יהודית לגבי המעבר ללוח חדש ושינוי מועד של השבת. כלומר האפיפיור הוא פוסק הלכה, לצורך העניין. ברוסיה המעבר ללוח שנה גרגוריאני התרחש רק אחרי המהפכה. עד היום רוסים מציינים שני סילבסטרים בהפרש של 13 יום. עם כך אז יהודי רוסיה, לפני מהפכה שמרו שבתות אחרת מלמשל יהודי פולין? את הרמז למתרחש אני מצאתי בספר דניאל ז. כה. לא במקרה בהתחלה כתוב "זכור" ורק אחר כך "שמור" יאן
יוזמה מבורכת אבל קצת מוגבלת קודם כל, זה בכלל לא נכון שלפני המצאת הדפוס חלוקת הסדרים הייתה החלוקה היחידה. בכבתי היד (כמו בכתר ארם צובה) היו חלוקות יותר חשובות מהסדרים, דהיינו החלוקה לפרשות השבוע (בדיוק כמו היום) והחלוקה ל"פרשות" (פתוחות וסתומות). שתיהן הרבה יותר טובות כדי לקרוא את התנ"ך כולו, כי הם מציינים היטב את החלוקה העניינית של הספרים, במקום חלוקת הסדרים שהיא חלוקה כמותית בלבד בנביאים וכתובים (ולכן קשה להשתמש בו ללימוד). מאז הוצאת קורן נהוג לשים את מספרי הפרקים והפסוקים בשוליים ולא בתוך הטקסט (שם הם מפריעים לרצף הקריאה), וכך צריך לעשות אבל בכך שום חידוש. את מספרי הסדרים שמו גם מהדירי תנ"ך קורן כמו שעשה המהדיר הזה. אני מאוד מקווה שהמהדיר ישווק את מהדורתו ברשיון חופשי (כמו בוויקיפדיה), כדי שכל אחד יוכל להשתמש בו כרצונו ובלבד שייתן גם לאחרים לעשות אותו דבר. זוהי הדרך הנכונה היום לשווק חידושים. להשקיע כסף במהדורה מוגבלת על נייר לא ישרת שום מטרה, כולל מטרתו הטובה של המהדיר, כדי שבע
המשך והתנצלות שבוע טוב, קודם כל ברצוני להתנצל, כי רק במוצ"ש הבנתי סוף סוף שהמיספור בשוליים הימניים לפי הסדרות ולא לפי הפרקים. שהעורך ידע: במשך שנים, כל פעם שמישהו גוער על השימוש בלוח השנה הלועזי, אני שואל אותו שאם כן, אז האם הוא נוהג לצטט פסוק לפי הפרק? ואם התשובה חיובית אז למה הוא גוער באחרים לגבי הלוח אבל מתיר לעמצו את השימוש ב"פרקים" הנוצריים? הרבה "חומרות" הן בעצם עניין של טעם ופופולריות בסופו של דבר... בכל זאת עדיין נראה לי שהפתרון הכי טוב -- לצטט את הפרשה ע"פ העניין. לדוגמה להגיד "בנבואות ירמיהו על הגוים, הנבואה על מואב" ואז להשאיר את (פרק מ"ח) בסוגריים.
ירון - זה לא נכון סדר הפרקים אינו מצוה, ולכן להשתמש בסדר הנוצרי אין בו עבירה של ממש. לעומת זאת הלוח העברי הוא מצוה שנצטווינו עליה, החודש הזה לכם ועוד, ושימוש בלוח הלוזי עלול להיות איסור לא תעשה.