"היום נמצאים בשלטון השותפים ללחיצה על ההדק", "רבני הגלות מימי המרגלים…", "שותפו של עמלק". שלוש כותרות שהופיעו היום ב"סרוגים" ולהן מכנה משותף אחד- השמצה במקום ניהול ויכוח מכובד וענייני.
הלקח המרכזי שיש ללמוד מרצח ראש הממשלה רבין ז"ל הוא שקללות, הסתה והשמצות יכולים להביא לרצח וגם ללא רצח פיזי, אמירות כאלה גורמות לניקור שנאה ופירוד.
האם באמת חושב ראש העיר הנכבד שמישהו ישתכנע מאמירתו המתלהמת וישנה את דעתן ביחס לרצח רבין?! האם משהו ממעודדי העליה להר הבית חושב באמת שכותרת מתלהמת תעודד מישהו לשנות את דעתו בסוגיה?! האם מישהו החושב שרק התורה מצילה מכל צרה, ללא כל מאמץ ממשי והגיוני, חושב באמת שאמירה מתלהמת כלפי הרב שרקי תשנה למאן דהו את דעתו בסוגיה הנדונה?!
רק דבר אחד רע קורה מאמירות מסוג זה: שנאה וניכור בין השבטים השונים המרכיבים את עם ישראל. כבר אמר החכם מכל אדם "אל תוכח לץ פן ישנאך – הוכח לחכם ויאהבך" רק תוכחה הבאה מאהבה ומכיבוד הזולת, רק תוכחה הבאה מהתייחסות מכובדת לאלו החולקים עליך – יכולה לשכנע את אלו המתלבטים בסוגיה הנדונה.
ממילא ברור שכל הכותרות והאמירות הקיצוניות משיגות רק דבר אחד – כותרת המושכת את העין ואולי מחזקת את הכותב בצדקת דרכו של… עצמו. רחל אמנו שיום הזכרון שלה חל בדיוק באותו יום ידעה לשתוק כשצריך ולדבר כשצריך ועל כך שבחוה חכמים. הבה נלך בדרכה של אמנו רחל – דרך השלום והאחדות, דרך שאיננה מתעלמת מן המחלוקות אלא מתמודדת עם הדברים מתוך התבוננות ומתוך כבוד, גם למי שאיננו מסכים עם דעתך.
בדרך כזו נדע לחבר את ההפכים ולאחדם ובכך לזכות לנחמתה של רחל האומרת "ושבו בנים לגבולם".
תגובות
רוב המלחמות הן מלחמות דת הדת היא מקור כל הסכסוכים שבעולם. העלמותן של הדתות תביא לקץ רוב המלחמות
יום רחל אמנו קבל פוש כתוצאה מרצח רבין לאחר רצח רבין כמו בכל מדינה בולשביקית החלה הסגידה למנהיג שנרצח. כל מערכת החינוך גויסה להקדיש את היום למורשתו (שלא הייתהׂ) וחסר היה למנהל בית ספר אם לא הדליקו נר לזכרו בטקס כמעט ממלכתי במתחם בית ספרו. הצבור הדתי שסומן כאשם ברצח, היה צריך מפלט מהדורסנות הזו, ומצא מפלט ב"מאמא רחל". פתאום יש אלטרנטיבה. לא נדבר על רבין נדבר על רחל אמנו. נדליק נר לזכרה, ונקיים טקסים לכבודה. ובעקבות כך גם הפריחה שזכה לו קברה של רחל אמנו בואכה בית לחם. טיולי לקברה במקום לקבר שלו, תפילות ליד הקבר במקום זרים על שלו. אין כמו רחל אמנו המבכה על בניה, כאשר כפיה חילונית רוצה לחלות זעמה במי שלא היה לו חלק ברצח, והפך לקרבן רק בשל הכיפה שהייתה בראשו של הרוצח. אכן יש שכר לפעולתך ויש תקווה לאחריתך.
טעות בתמונה התמונה היא של הרב ערן טמיר