נוסעי קו 101 של חברת 'אגד תעבורה' דיווחו היום (חמישי) כי בזמן נסיעתם באוטובוס, מהר נוף בירושלים לחניון שפירים, נהג האוטובוס סירב לעצור את האוטובוס בשעה 10:00 על אף שצפירת יום השואה החלה להישמע ברחבי הארץ.
כלל הנוסעים, שידעו כי הצפירה תתפוס אותם כאשר הם במהלך הנסיעה, חיכו שהאוטובוס ייעצר, אך להפתעתם לא רק שהנהג לא עצר אלא אף הגביר את המוזיקה.
בשיחה לחדשות 2 online, סיפר אבינדב, אחד מנוסעי האוטובוס כי "כשהגיעה השעה 10:00 והצפירה נשמעה ברחבי הארץ, הנהג המשיך לנסוע כאילו כלום לא קרה".
לדבריו: "הנוסעים ביקשו שהנהג יעצור בצד, אבל הנהג לא הסכים. במקום זה הוא השמיע שירים בערבית".
כשהגביר את המוזיקה ביקשו הנוסעים הנהג להנמיך את העוצמה אך הוא סירב בטענה שהוא "רוצה לשמוע מוזיקה".
ראוי לציין, כי הנהג, ערבי ממזרח ירושלים, סירב לבקשת הנוסעים למסור להם את פרטיו.
מנכ"ל "אגד תעבורה", גדעון מזרחי, מסר בתגובה לחדשות 2 Online: "אנחנו רואים את המקרה הזה בחומרה רבה ואנחנו בודקים את העובדות. אם יתברר שיש בהן ממש אנחנו נגיב במלוא החומרה. אם זה אכן קרה, אנחנו מאוד מתנצלים על כך בפני הנוסעים".
תגובות
יש לנסח עצומה הדורשת את פיטוריו לאלתר !!!
אין שום חיוב ע"פ הלכה לעצור וזה אסור משום חוקת הגוי... אין שום חיוב ע"פ הלכה לעצור וזה אסור משום חוקת הגוי... לנו אין כל ספק, שמנהג זה נלקח ממנהגי הממלכה הבריטית דהיינו חוקת הגוי. טקס דקת דומיה נשמרה אצל פלג נוצרי אנגלי בשם "קוואקר" כבר לפני כ300 שנה, כדי לייחד זמן לאדם המתפלל לבדו או עם בני דתות אחרות מבלי לבטא את התפילה לפי טקסט / נוסח קבוע. בעיקר עשו זאת בטקסים (כמו ליווי המת) שהשתתפו בהם אנשים מדתות שונות, בכדי לא להיתקל בהתנגדויות על אופן הפולחן. והדבר מובן. באופן רשמי וממלכתי, המלך גורג' (החמישי) והכנסייה האנגליקנית (כנסיית אנגליה) קיבלו את מנהג '2 דקות דומיות' כטקס דתי ולאומי בשנת 1919, שנה לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. דקה אחת ייחדו לזכר החיילים שנפלו בקרב ודקה אחת לכבוד החיילים שחזרו בחיים. המלך גורג' קיבל את הרעיון הזה מהאביר פערסי פיצפטריק (Sir Percy Fitzpatrick) שהציעה את זה לממלכה לאחר שכבר נהגו כך הנתינים האנגלים בדרום אפריקה בשנה הקודמת בעת סיום המלחמה. (הדבר פורסם
בוודאי שהגביר את המוזיקה הוא חוגג את השואה.