עולם הקולנוע ותרבות הרשת מרכינים ראש: צ'אק נוריס, אחד מכוכבי האקשן הגדולים בכל הזמנים ומי שהפך בעשור האחרון לדמות המזוהה ביותר עם גבורה בלתי מנוצחת, הלך לעולמו ביום שישי האחרון בגיל 86. נוריס נפטר בבית חולים בהוואי בו אושפז בימים האחרונים, כשהוא מוקף בבני משפחתו.
ב"כאן חדשות" הכתבת עמית הררי סיכמה את דרכו המקצועית והאישית, שגם כללה אהבה גדולה לישראל ולראש הממשלה נתניהו.
נוריס, שנולד כקרלוס ריי נוריס, החל את דרכו דווקא בשירות צבאי בחיל האוויר האמריקאי בקוריאה, שם נחשף לראשונה לאמנויות הלחימה. מה שהתחיל עבור צ'אק נוריס כאימון אישי הפך לקריירה מפוארת שכללה זכיות באליפויות עולם בקראטה ופתיחת בתי ספר ללחימה (בהם אימן אפילו את סטיב מקווין ופרסילה פרסלי).
מ"שאגת הדרקון" ועד לוווקר
הפריצה הגדולה שלו למסך הכסף הייתה בדו-קרב המיתולוגי מול ברוס לי בסרט "שאגת הדרקון" (1972). משם, הדרך לצמרת הוליווד הייתה קצרה. נוריס הפך לפנים של סרטי האקשן של שנות ה-80 עם להיטים כמו "מבצע בעורף האויב" (Missing in Action) ו-"מחץ הדלתא", שחלקו אף צולם כאן בישראל.
אך עבור דורות רבים, הוא ייזכר תמיד כקורדל ווקר, השריף הקשוח מהסדרה "ווקר" (Walker, Texas Ranger), ששודרה במשך שמונה עונות והפכה לנכס צאן ברזל טלוויזיוני.
האדם שגם המוות לא יכול לו
בשנות ה-2000 זכה נוריס לעדנה מחודשת ומפתיעה בזכות ה"ממים" (Meme) ברשת – אותן "עובדות צ'אק נוריס" שהציגו אותו כיישות כל-יכולה ("צ'אק נוריס לא ישן, הוא מחכה", או "הדמעות של צ'אק נוריס מרפאות סרטן, חבל שהוא מעולם לא בכה"). נוריס קיבל את הבדיחות ברוח טובה ואף שיתף איתן פעולה בראיונות, מה שהפך אותו לאהוב גם על הדור הצעיר.
משפחתו מסרה כי הוא נפרד מהעולם בשלווה. כעת, המעריצים ברחבי העולם נפרדים מהאיש שהיה סמל לכוח, משמעת עצמית ופטריוטיות אמריקאית. כפי שנכתב באחת מאותן בדיחות רשת מפורסמות: "המוות פחד לספר לצ'אק נוריס שהוא מת, אז הוא פשוט חיכה עד שצ'אק יחליט לעזוב".
תגובות