ימי השבעה בבית משפחת סטרוק בחברון, לאחר פטירת הבת שושנה ז"ל, מביאים עמם רגעים של כאב חשוף אך גם של אחדות משפחתית יוצאת דופן. עמיחי אתאלי, כתב "ידיעות אחרונות", ביקר בבית המשפחה ושיתף בפוסט מרגש בתיאור המפגש עם ההורים, אורית ואברהם, ועשרת ילדיהם שיושבים יחד בכאב הגדול.
הטיול ששינה את הכל
במהלך הניחום עלה שוב ושוב קו השבר של המשפחה: החזרה מהטיול באוסטרליה, שלאחריו שושנה ז"ל חזרה "אחרת לגמרי" ומאז שום דבר לא היה כפי שהיה. למרות הטענות הקשות וההאשמות שהטיחה בהוריה לאורך השנים, בני המשפחה מתארים מסירות אין קץ.
"אף אחד מאחיה ואחיותיה של שושנה לא מערער על המצוקה הגדולה שהיא הייתה בה", כותב אתאלי, "אבל אף אחד מהם גם לא מטיל ספק באהבה הגדולה ובמסירות שההורים, אורית ואברהם, הקדישו לשושנה בכל רגע בחייה". הוא מתאר מחזה של אחות האוחזת בידה של האם אורית, כששתיהן בוכות יחד על האחות שסבלה ממצוקה נפשית עמוקה.
"השם ילחם איתכם": המאמץ המשפחתי המשותף
המשפחה תיארה כיצד מאז אותו שינוי דרמטי במצבה, התגייסו כולם – אחים, אחיות, גיסים וכלות – כדי לעטוף את שושנה. הם חלקו ביניהם משמרות של אחריות וליווי, כשאורית השרה לא מפסיקה להתפעל מהמחויבות המוחלטת של החתנים והכלות כלפי בתה המיוסרת.
אביה, אברהם, שבמהלך השנים עמד במוקד האשמות קשות מצד בתו, נשמע כשהוא מספר דווקא בשבחה ומתפעל מיכולת ההקשבה הנדירה שהייתה לה לכל אדם. "הוא התפעל ממש כמו כל אבא שיושב שבעה על בתו", ציין אתאלי.
הקשר שלא נותק: התפילות במערת המכפלה
אחד הרגעים המרגשים ביותר שנחשפו בניחום האבלים היה הקשר הרוחני ששמר על הגשר בין הבת לאם. אחת האחיות סיפרה כי גם בתקופות הקשות ביותר, שושנה הייתה מתקשרת לאמה אורית, מכתיבה לה שמות של אנשים שחשובים לה ומבקשת: "אמא, את חייבת להתפלל עליהם במערה (המכפלה)".
לפני צאתו, ביקשה השרה סטרוק מהנוכחים לקרוא פרק תהילים לעילוי נשמת בתה. "הלב שלי לקח אותי משם למערת המכפלה", סיכם אתאלי, "אמרתי פרקים לעילוי נשמת שושנה בת אורית ואברהם, נשמה שהייתה קשובה לכל אדם, וכאובה ומיוסרת. נשמה שאבא ואמא מתאבלים עליה ולא מפסיקים לאהוב למרות הכל".
תגובות