טקס האוסקר ה-98, שנערך הלילה בתיאטרון דולבי בלוס אנג'לס בהנחיית קונאן אובריאן, הסתיים בניצחון סוחף של סרטו של פול תומאס אנדרסון, "קרב רודף קרב". הסרט, שעוסק בהתנגדות פוליטית ובמהפכנים לשעבר, קטף שישה פרסים, ביניהם הפרס היוקרתי מכולם – הסרט הטוב ביותר.
המנצחים הגדולים
פול תומאס אנדרסון חגג לילה היסטורי עם זכיות בפרס הבימוי ובפרס התסריט המעובד. בנאום הזכייה שלו הוא הקדיש את הפרס לילדיו, כשהוא מתייחס למצב הפוליטי המורכב בעולם: "כתבתי את הסרט כדי לבקש סליחה מהדור הבא על הבלגן שהשארנו להם".
בקטגוריות המשחק נרשמו רגעים מרגשים במיוחד:
השחקן הטוב ביותר: מייקל ב. ג'ורדן זכה באוסקר הראשון שלו על תפקידו בסרט הערפדים התקופתי "Sinners".
השחקנית הטובה ביותר: ג'סי באקלי קטפה את הפרס על הופעתה המהפנטת בדרמה "Hamnet".
שחקן המשנה: שון פן זכה באוסקר השלישי בקריירה שלו (על "One Battle After Another"), אך לא נכח בטקס כדי לקבלו.
שחקנית המשנה: איימי מדיגן (75) ריגשה את הקהל כשזכתה על תפקידה ב-"Weapons", 40 שנה אחרי המועמדות הראשונה שלה.
הישגים היסטוריים ורגעים פוליטיים
הסרט "Sinners" של ריאן קוגלר, שהגיע לטקס עם מספר שיא של 16 מועמדויות, סיים את הלילה עם ארבעה פרסים. אחד מהם רשם היסטוריה: הצלמת אוטום דוראלד ארקפאו הפכה לאישה הראשונה אי פעם שזוכה בפרס האוסקר לצילום.
הטקס עמד בסימן של מעורבות פוליטית בולטת: מזכיית הסרט הנורווגי "Sentimental Value" בפרס הסרט הבינלאומי (שבמאי התייחס בנאומו לאחריות המנהיגים), ועד לנאומים טעונים בנושא המלחמה בעזה וזכויות אדם, כאשר השחקן חוויאר ברדם קרא "לשחרר את פלסטין".
הטקס נחתם במערכון של קונאן אובריאן ש"שתל" את עצמו לתוך סצנת הסיום של הסרט המנצח, וסיכם לילה שהוכיח כי הוליווד לא מפחדת לעסוק בנושאים בוערים גם בעידן של שינויים טכנולוגיים ופוליטיים.
תגובות