נועה מבורך, שמשתייכת לארגון "שותפות לשירות", ופעילה למען הגיוס, התייחסה היום (ראשון) לטרגדיה עם פטירת מותה של שושנה סטרוק, ביתה של השרה אורית סטרוק.
היא טענה כי כעת זה לא הזמן לפתוח בחקירה ובירורים. בדבריה היא כתבה: "למה אני כותבת, למרות שאולי צריך לידום היום.
אני כותבת כי למדתי במהלך השנים שבעולם בריאות הנפש ויוכיחו אינספור מחקרים, שקורה מקרה נורא שמתפרסם, האפקט שיש לכך על מתמודדי נפש אחרים ובני משפחתם הוא עצום. אני נשואה לפסיכיאטר ילדים.
מאז שתומר התחיל את ההתמחות לפני הרבה שנים - בריאות הנפש היא חלק מהבית שלנו. גם אם מתוך העולם הטיפולי. אבל המחשבות, תחושות, מקרים קשים, בחירות מקצועיות מורכבות - זה היומיום בשיח שלנו".
עוד היא הוסיפה: "ככל שמתקדמים יותר במקצוע ופוגשים יותר - כך לא מבינים עדיין כלום. רב הנסתר על הגלוי. אחד הדברים שלמדתי מתומר הוא ההסתכלות על המשפחות של מתמודד הנפש. שהם חלק בלתי נפרד מההתמודדות. (ואני שמה לרגע בצד שגם להם יש התמודדות בעצמם בתוך עצמם, שזה גם אירוע מורכב.)
לפעמים בצורה מיטיבה עמו, ולפעמים לא. לפעמים מנסים ומצליחים להוריד את הירח, ולפעמים מאוד מאוד מתאמצים ולא מצליחים להועיל עבורו בכלום. לפעמים מכילים ולפעמים לא. לפעמים הם הטריגר או מוקד הפגיעה ולפעמים לא. לפעמים מצליחים לשמור על קשר, לפעמים לא, לפעמים זה רצף.
הכל קיים. הכל יכול לקרות. מה שברור זה שהם חלק. זה לא משנה אם הם רוצים או בחרו בזה, או עם המתמודד בעצמו רוצה בזה. יש דברים שלא בידינו לקבוע. ולכן, כעת שמשפחת סטרוק עתידה לשבת שבעה - אין זה הזמן להתחיל בבירור".
מבורך הסבירה מדוע זה לא הזמן לפתוח בבירורים: "המשפחה מתמודדת עם האובדן כי הם חלק ממנו והוא חלק מהם. לא משנה מה קרה שם. הם חלק מזה, לא מהרגע הנוכחי, אלא מלפני שנים.
בואו נניח להם וננסה קצת להרגיש, גם אם זה בלתי אפשרי, את המקום בו הם נמצאים כרגע. אני מאמינה שהרבה משפחות של מתמודדים נפשית, מסתכלים על החברה שלנו ובוחנים אותה דווקא היום. צריך לחשוב על זה. ואנחנו לא נצליח להרגיש מה שהם מרגישים. ולכן זה דיני נפשות".
לסיום היא כתבה: "מצד שני, המשפחות, וגם המתמודדים כמובן, מסתכלים על הצורך בלחקור ולברר אמת. ולכן לא צריך להניח את זה בצד. גם לזה אנחנו מחוייבים ואין ספק בכך.
אבל יש למצוא את הזמן והדרך הנכונים, שיעזרו לבנות חברה מוגנת יותר למתמודדי נפש ובני משפחתם".
תגובות