אסור שהברית עם טראמפ תבוא על חשבון יהדות ארה"ב

גם בימים אלו, כאשר נשיא ארה"ב וצבאו משתפים פעולה באופן חסר תקדים עם ישראל, טוב יעשו ממשלת ישראל והעומד בראשה אם ישקלו את ההשלכות של מעשיהם על היהודים בעולם.

זאת למענם, וגם כדי שיוכלו לעמוד בציפיותינו מהם, כאמור במגילת העצמאות: "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".

רבים בתפוצות מסתייגים מהממשלה

בשונה מרוב המדינות, גם בעלות תפוצה גדולה כמו איטליה, נציגי ישראל בעולם אינם לבד. כמעט בכל מקום עומדת לצידם קהילה יהודית, ששואבת מישראל גאווה וזהות, ומספקת סיוע פוליטי וכספי. הקשר העמוק מבטא את היות מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו.

עם השנים התפתחה נורמה שלפיה הארגונים היהודיים הייצוגיים מבטאים תמיכה בעמדות הממשלה הנבחרת בירושלים. אלא שכיום, כמו שיעור משמעותי מהישראלים, רבים בתפוצות מסתייגים מהממשלה, ולכן הם נתונים בדילמה קשה:

האם להשמיע ביקורת, וכך לספק תחמושת למתנגדי ישראל, בהם הקוראים תיגר על עצם הלגיטימיות שלה? שמא לשתוק, ולהיראות כמי שמסכימים? ואולי עליהם להיות נאמנים עד הסוף, ולהצדיק גם מה שבעיניהם אינו מוסרי, למשל אלימות מתנחלים בשטחים שבאחריות ישראל?

כל זאת על רקע חקיקה דתית גוברת, כמו הצעת חוק שנועדה להפוך תפילה שוויונית או לא‑אורתודוקסית בכותל לעבירה פלילית. מה אפשר לענות לרפורמים ולקונסרבטיבים, כאשר הם שואלים מדוע עליהם להמשיך ולתמוך בישראל, בעוד היא מגדירה את מנהגיהם כבלתי חוקיים?

סוגיות כאלו תמיד עמדו ברקע יחסי ישראל עם הקהילות היהודיות בעולם החופשי. ככלל, נמצאו דרכים להתגבר. מאז הקמת הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, האיזון הופר. רבים מאחינו מבקרים מדיניות שלדעתם משרתת צרכים פוליטיים, בהם התמשכות המלחמה בעזה לצורך "הניצחון המוחלט".

יש מהלכים שנתפסים אצל רבים כמשקפים ערכים לא יהודיים, למשל צעדי סיפוח בשטחים. אלו יעמידו את ישראל בפני ברירה: להותיר את המקומיים חסרי זכויות ולבסס שלטון דמוי אפרטהייד, או לאזרח אותם ולשמוט את חלום הדורות בדבר מדינה יהודית.

המפלגה הדמוקרטית בארה"ב בורחת מישראל

צעדים מסוג זה פוגעים במעמד ישראל ובמי שתומך בה, ואנחנו עדים לתופעות שלא היו נתפסות עד לאחרונה. לדוגמה, מושל קליפורניה גווין ניוסום, מועמד דמוקרטי מוביל לנשיאות ב-2028 (כאשר תסתיים כהונתו של טראמפ), הבטיח לא לקבל תרומות מאייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית, שנתפסת בשנים האחרונות כחותמת גומי של ממשלת נתניהו.

כעבור כמה ימים, לאחר פרוץ המלחמה עם אירן (אותה קשר למצבו הפוליטי של נתניהו), ניוסום אמר שזה שובר את ליבו, אבל ההנהגה הנוכחית בישראל לא מותירה ברירה אלא לשקול את המשך התמיכה הצבאית. אם ניוסום, שטרח להגיע לארץ סמוך לשבעה באוקטובר, מתבטא כך, יש בכך להעיד על מגמות בדעת הקהל בארה"ב כלפי ממשלת ישראל.

יהיה מי שיתלה את המצב בהשפעה מוסלמית או בכסף מקטאר, במיוחד באוניברסיטאות. אחר יטען שהאנטישמיות הקלאסית מרימה את ראשה, הפעם במסווה של אנטי-ישראליות. אין לפסול זאת, אבל אין בכך בהכרח להצדיק אוטומטית את כל צעדי ישראל, ולדחות כל ביקורת.

לדאוג גם ל"בייס" של אחינו בגולה

מי שצופה פני עתיד חייב להבין את הסיכון החמור בתפיסה ולפיה אם התנהלות ישראל לא מוצאת חן בעיניי גורם כלשהו, או בעיניי היהודים – אין בעיה, נסתדר בלעדיהם. משקלם הציבורי של היהודים משתנה בין מדינות. במיוחד בארה"ב, שתמיכתה חיונית לקיומנו, הם מרכיב חשוב, נכס אסטרטגי שישראל לא יכולה לוותר עליו. זאת ועוד, האחווה עם התפוצות היא מהאדנים עליהם מבוססת ישראל.

מכל האמור לעיל עולה שאחינו בגולה הם סוג של "בייס". טוב תעשה ממשלת ישראל אם תסייע להם לסייע לנו, ותגלה סובלנות והתחשבות גם כלפיהם, לא רק כלפי ה"בייס" המקומי.

== 

טובה הרצל היא גימלאית של משרד החוץ. הייתה בין היתר שגרירה בדרום אפריקה, שגרירה ראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, וקצינת קישור לקונגרס בשגרירות בוושינגטון.