שעות אחדות אחרי ליל התקיפה של חיזבאללה, ואחרי 12 ימים רצופים ששהה עם צוותו הגדול בים, שוחחנו עם גורם בכיר בחיל הים. הוא משמש כמוביל מקצועי בחיל ואחראי, בין היתר, על מספר לא מבוטל של ספינות, בהן המתקדמות ביותר שיש לחיל כמו ה"סער 6".
"המשימה שאני לקחתי בה חלק הייתה פה בים התיכון", הוא פותח. כמוביל צבאי הוא אחראי לכל האופרציה המבצעית, מפקד על מספר כלי שיט ופלטפורמות שונות, ומוביל את כל התהליך המבצעי – החל משלב התכנון, דרך הביצוע ועד לשיתוף הפעולה עם גורמים נוספים בצה״ל ובחיל הים.
חיל היםצילום: דובר צההיתרון הימי: "זמינות מיידית ללא צורך בהמראה"
כשנשאל הגורם מדוע יש צורך בחיל הים כאשר חיל האוויר מפגין נוכחות עוצמתית כל כך, הוא משיב בנחרצות: "זו שאלה מצוינת. יש לכך שתי סיבות מרכזיות. ראשית, כל כוח והיתרון שלו; במשימות מסוימות אני מביא יתרונות על חיל האוויר. שנית, בזמן שאני מטפל בהרבה משימות בלבנון, מתפנים יותר מטוסים שיכולים להיות מרוכזים במקומות אחרים. היכולת שלנו להחזיק את השטח, לייצר בו גם הגנה וגם התקפה, היא יכולת משמעותית של צה״ל".
לדבריו, הייחודיות של חיל הים טמונה ביכולת השהייה: "אנחנו יודעים לשהות בשטח ימים ארוכים בלי לצאת ממנו ומייצרים זמינות מיידית. בכל רגע נתון, אם עולה מטרה במודיעין עם חלון זמן מוגבל מאוד, אנחנו לא צריכים לחכות שמישהו ימריא מאיפשהו. אנחנו יודעים תוך מספר דקות להביא אש משמעותית מהסטי"לים לעבר היעדים. העובדה שאנחנו נמצאים במרחב כל הזמן, חשאים ויודעים להפתיע – זו הייחודיות שלנו".
חיל היםצילום: דובר צהסיכול בכירים ותקיפת מפקדות בלב הדאחייה
משימות חיל הים במערכה הנוכחית מגוונות ורחבות היקף. "יש לנו משימות התקפה הכוללות סיכול של בכירים ('יעדי איש'), תקיפת מפקדות, מחסני תחמושת ומטרות זמן אמת כמו משגרים שצצים פתאום", מסביר הגורם. "ביצענו משימות תקיפה בכל המרחב: בצידון, בצור, בדאחייה של ביירות וגם צפונית משם. אנחנו יודעים להגיע לכל נקודה בלבנון".
לצד ההתקפה, חיל הים מהווה חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה האווירית של ישראל. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם חיל האוויר במשימות יירוט של איומים אוויריים שעוברים דרך הים. במתקפת חיזבאללה האחרונה לקחנו חלק פעיל בגילוי וביירוט. הקישוריות בינינו לבין חיל האוויר הופכת את הגנת השמיים להרבה יותר הרמטית מאשר אם כל אחד היה פועל לבדו".
הגנה על האסדות והבטחת שרשרת האספקה
מעבר ללחימה הישירה, חיל הים אמון על הנכסים האסטרטגיים של המדינה. "המשק האנרגטי של ישראל נשען על האסדות, ויש סטי"לים ששומרים עליהן כל הזמן ומייצרים הגנה רב-שכבתית מפני טילי שיוט וטילים בליסטיים. בנוסף, משימה קריטית שלנו היא להבטיח שיט חיוני. ישראל נשענת על ייבוא מבחוץ, וחלו הים מוודא ששרשרת האספקה לא תיגדע. יש לזה משמעות חיונית לביטחון המדינה".
חיל היםצילום: דובר צהכדי להמחיש את המורכבות, הוא משווה בין תא הטייס לסיפון הספינה: "במטוס יש אדם אחד או שניים שמתרכזים במשימה שלהם. ספינה, לעומת זאת, מורכבת מעשרות אנשים. זו מכונה שיודעת לגלות, לזהות, ליירט ולתקוף בו-זמנית. בספינה שהייתי בה בימים האחרונים, מצאנו את עצמנו מבצעים בו-זמנית משימת תקיפה על יעדים, משימת הגנה מפני איום אווירי במרחב, ואופרציה מבצעית חשאית נוספת".
12 ימים ללא טלפון: "אחוות לוחמים וגאווה גדולה"
החיים בלב ים מייצרים דינמיקה ייחודית של רעות. "כל הקלישאות על עבודת צוות מורגשות כאן מאוד. להפליג 12 ימים יחד ואפילו יותר, להיות מנותקים מהטלפון ולבצע משימות מורכבות – זה מייצר גאווה גדולה. יש למעלה מאלף לוחמים ולוחמות בים בכל רגע נתון, מבינים היטב את חשיבות המשימה וחדורים באמונה בצדקת הדרך".
לסיום, כשנשאל האם היו ניסיונות של האויב לפגוע בהם ישירות, הוא משיב בכנות: "אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים במרחב מאוים, והאויב כל הזמן מחפש לפגוע בנו ובצה״ל. התשובה היא חד-משמעית כן, אבל כאמור הרוח איתנה וזה הכי חשוב". מיד לאחר מכן, הוא מסכם את דבריו וממהר לשוב אל הספינה לקראת ההפלגה הבאה.
תגובות