לא מעט אנשי חינוך חוזרים על המשפט: "אין, אין כמו חינוך". עבור רבים מהם זו לא רק סיסמה - אלא דרך חיים של ממש. הספר החדש "עד מתי שצריך" מאת אליסף בוק מביא בדיוק את הסיפור הזה: סיפור על קשר עמוק בין איש חינוך לחניך, שנמשך שנים ארוכות למרות משברים ונפילות.
מדריך אחד, נער אחד - וסיפור של שנים
בוק פורש בפני הקוראים את סיפורו של אלי, מדריך קבוצת נערים בארגון "אופק", שמכין את הנערים לשירות הצבאי, אך בפועל יוצר עבורם גם מסגרת חינוכית רחבה הרבה יותר.
אלי מצליח לצרף לקבוצה שלו את שרון - נער מבית חרדי שמתקשה להסתדר עם הוריו ועם מערכות בכלל. שרון מסתבך בפלילים באירוע חמור מאוד, אך דווקא מתוך המצב המורכב הזה נרקם קשר עמוק בינו לבין אלי.
הספר עוקב אחרי הקשר ביניהם לאורך יותר מעשור. במהלך השנים שרון מתגייס לצבא, מתחתן, הופך לאב לילד ואף מתחיל לימודים באוניברסיטה - בעוד אלי ממשיך ללוות אותו.
לא מוותרים גם כשקשה
העלילה נפתחת בנקודת שבר קשה, כאשר שרון פונה לאלי. משם חוזר אלי אל אירועי העבר המשותפים של השניים, ומספר על הדרך הארוכה שעברו יחד - דרך שמורכבת מהצלחות ונפילות, התקרבות והתרחקות.
אך הציר המרכזי של הספר טמון כבר בשמו: הנכונות של איש חינוך לא לוותר. אלי מאמין בשרון גם ברגעים הקשים ביותר וממשיך ללכת איתו את הדרך, גם כשהמציאות מאתגרת.
כתיבה אישית ורגישה
בוק כותב בצורה רגישה וכנה, וניכר שהספר מושפע מניסיונו האישי כאיש חינוך. נקודת המבט האישית מעניקה לסיפור עומק ועוצמה, והנגיעה האישית מורגשת כמעט בכל עמוד.
בכמה מהסצנות מצליח הספר לרגש במיוחד, לעיתים אפילו עד דמעות, והדמויות מקבלות נוכחות חזקה ומשכנעת בתוך העלילה.
לא רק לאנשי חינוך
למרות שמדובר בסיפור על חינוך ועל הקשר בין מדריך לחניך, זהו אינו ספר מקצועי בלבד. אמנם יש בו גם תעלומה שמלווה חלק גדול מהעלילה, אך עיקר כוחו הוא בסיפור האנושי.
מי שמחפש ספר מרגש ומעניין, כזה שמעניק רגע של הפוגה מהחדשות ומצליח לגעת בלב - עשוי למצוא כאן בדיוק את מה שהוא מחפש.
"עד מתי שצריך", אליסף בוק. 264 עמודים, הוצאת קינמון.
תגובות