אסור לנו לטעות: לא לחזק גורמים בדלניים באיראן

מאז החל מבצע 'שאגת הארי' באיראן, קורה דבר מדהים, כמעט חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון.

בעוד הדיקטטורים בטהרן מאיימים ב"נקמה כואבת", מהמרפסות בערים הגדולות ובסמטאות הצרות של איראן נשמעות קריאות אחרות לגמרי: קריאות שמחה, תודה ולעג למשטר המולות.

העם האיראני, שנחנק תחת מגפי משמרות המהפכה כבר עשורים, לא רואה בישראל אויב. הוא רואה בה את "המבוגר האחראי" שמבצע את העבודה שהם עצמם כמהים לעשות. עבורם, כל טיל שפוגע במפקדת בסיג', בתחנת משטרה אלימה או בשופר תעמולה של המשטר, הוא לא פגיעה בריבונות האיראנית – הוא פגיעה בשלשלאות הכובלות אותם.

המטרה: המשטר, לא העם

האיראנים בבית ובפזורה מבינים היטב את ההבדל: ישראל וארה"ב לא תוקפות את איראן המולדת, אלא את "הרפובליקה האסלאמית" – ישות זרה ואכזרית שהשתלטה על מדינתם. ברשתות החברתיות כבר לא מסתפקים בסיסמאות; מתנהל שם ציד דיגיטלי של ממש. חשבונות ייעודיים חושפים שמות, תמונות וכתובות של אנשי משמרות המהפכה. העם האיראני מכין את רשימות החיסול ליום שבו המשטר יקרוס, והם מודים לישראל על שהיא מחלישה את הבריונים הללו רגע לפני "החשבון הסופי".

אבל כאן בדיוק טמונה הסכנה הגדולה של ישראל ב"יום שאחרי".

המלכודת הבדלנית

בירושלים ובמערב יש מי שמתפתים לחשוב שהדרך להפיל את המשטר עוברת דרך תמיכה בקבוצות מיעוטים ובדלנים. ארגונים כמו ה-MEK (מוג'האדין ח'לק), הבדלנים הכורדים (PDKI) או תנועות השחרור של אהוואז ובלוצ'יסטן, נראים לעיתים כשותפים טבעיים בגלל עוינותם למשטר.

זוהי טעות אסטרטגית מדרגה ראשונה.

רוב העם האיראני, גם אלו ששונאים את המולות שנאת מוות, מאוחדים באהבתם למולדתם ההיסטורית. תמיכה ישראלית גלויה בארגונים השואפים לפרק את איראן לחתיכות תהיה המתנה הגדולה ביותר שנוכל לתת לתעמולת המשטר. ברגע שישראל תזוהה כמי שמנסה לפורר את איראן, התדמית שלה תשתנה בן רגע: מ"מושיעה וידידה" ל"אויבת המולדת".

הברית עם הרוב הדומם

ישראל צריכה לדבר עם הקונצנזוס האיראני. עם הסטודנטים בטהרן, עם הסוחרים בבזאר, ועם הגולים השואפים לאיראן חופשית, דמוקרטית ומאוחדת. המטרה שלנו היא לא איראן מפורקת וחלשה, אלא איראן משוחררת שחוזרת למשפחת העמים כשותפה לגיטימית.

בימים אלו, כשעשן הפיצוצים מיתמר מעל מתקני המשטר, נבנית ברית דמים וערכים בין ירושלים לטהרן החופשית. אם נדע לפעול בחוכמה – לא רק בכוח הזרוע אלא גם בתבונה מדינית – נוכל להפוך משכנים עוינים לידידי אמת.

אנחנו לא רק מפציצים מטרות; אנחנו זורעים את הזרעים של המזרח התיכון החדש באמת. כזה שבו ישראל היא לא "השטן הקטן", אלא הכוח שעזר לעם עתיק וגאה להחזיר לעצמו את חירותו.