זה כבר מאות בשנים שוויכוח נוקב ניטש בין רבותינו האם קריאת פרשת 'זכור' בשבת הקודמת לפורים הינה מצוה דאורייתא או דרבנן.
כפי שהראתי במאמר ארוך ומפורט ('עץ ארז' ח"ו עמ' 141-178) כמעט כל רבותינו הקדמוניים קובעים שמדובר במצווה דרבנן הנגזרת ממצווה דאורייתא שהיא 'זכירת עמלק'. ומהי בדיוק אותה 'זכירה' הנדרשת מאתנו? ובכן, על זה השיב הרמב"ם בספר המצות שלו (עשה קפט) בקובעו:
"והמצוה הקפ"ט היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה (שם) זכור את אשר עשה לך עמלק...".
הוי אומר, שמצות הזכירה - היא הסירוב לתת לשנאת השואפים למחוק אותנו מעל פני האדמה לדעוך - על מנת שזיכרון זה יוכל להביא אותנו לחיסולם. את מאמץ הדאגה לאי שכחה זו בא לידי ביטוי בקריאת פרשת זכור, אבל הזכירה איננה עצם הקריאה, אלא היא החינוך הפנימי הנפשי!
ויותר מדי בלבלו בדורנו בין קריאה לזכירה עד כדי האבסודר אליו הגיעו, לפיו המחמירים ביותר, הם הם אלה שנתנו יד ואיפשרו את הסכמי אוסלו שהביאו את עמנו ומדינתנו למצב הנוכחי! וכתוצאה מכך התרבו 'קירקסי קריאה' של חזרות אינסוף פעמים על קריאה זו בכל מיני ספרי תורה שונים, בכל מיני קריאות ומנגינות משונות, כביכול בשם יציאה ידי חובה אליבא דכל הדעות, עד שצופה נבון וחכם מן הצד שואל את עצמו לפשר המצב הפסיכופתולוגי הזה.
המצב הגלותי עומד ברקעו, כי כיון שבגולה לא היה בידינו כל יכולת למחות את זכר עמלק, ואף על חיינו לא היינו מסוגלים לשמור, כל שכן להשמיד שונאינו, נהפכה קריאה חשובה זו לעיקר. אבל להנציח מצב אומלל זה בארץ קודשנו חוזר להיות בעיה פתולוגית.
לא רק זוכרים את עמלק אל גם עושים מחיית עמלק
ב"ה, אתמול, בשבת קודש, בשעה שכל עמנו בארץ התכונן לקיום מצות קריאת 'זכור', צה"ל בפקודת ראש ממשלתנו ובשיתוף עם נשיא אוהד ישראל אך אפילו לא מבני עמנו, והראו לכל החושבים עצמם דתיים איך מקיימים מצוה זו מדאורייתא, לא בתמימות שקריאת פסוקים תסלק את הסכנה, אלא מחצו את ראש הנחש העמלקי ועוזריו. וחברת הקבינט, השרה אורית סטרוק פירסמה הבוקר כאישוש לדבריי אלה:
"נתניהו שוחח איתי אתמול בבוקר עם תחילת המבצע, אמרתי לנתניהו שזה מתאים מאוד לשבת זכור והוא השיב לי שהפעם אנחנו לא רק זוכרים את מחיית עמלק, אנחנו גם עושים מחיית עמלק".
קרי, שראש הממשלה, שעם כל הכבוד אליו, איננו בדיוק נמנה על חובשי ספסלי בית המדרש, הבין את המצווה טוב יותר מכל ה'מחמירים' בקריאה שבדורנו. ומחיקת עמלק זו בוצעה בניסי נסים של הקב"ה בזכות מסירות הנפש העילאית של כל אנשי הצבא היהודי וכל כוחות הבטחון השותפים למבצע אדיר זה. ברכת ה' עליהם ועל כל הנלווים אליהם לאורך ימים ושנים!
למה כן אמרתי הבוקר תחנון
הערה צדדית: בניגוד לרבנים מכובדים מסוימים, נתתי הוראה הבוקר לומר תחנון עם י"ג מידות אך ללא כל שאר התחנונים, כי המלחמה עדיין לא הסתיימה, ועדיין לא הגיע הזמן לומר הלל.
ואפילו מחר ערב הפורים, לזכר תעניתה בלבד של אסתר נאמר בבוקר תחנון, לא על תקן צער, אלא על מנת לומר את י"ג מידות הרחמים וכך לזכור חסדי שמיים שאין אנו ראויים להם תמיד, ובכל זאת זוכים להם, ואנו זקוקים לרחמי שמיים כדי שניסיו ונפלאותיו ימשיכו לבא לידי ביטוי עד הנצחון הסופי.
וכדי שנוכל לבקש רחמים על כל כוחות הבטחון הנלחמים כל רגע ורגע ובמיוחד במרחקים עצומים כפי שספק אם אי פעם היו כמותם. ב"ה וברך שמו!
==
הרב ד"ר אליהו זייני הוא נשיא ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה ולשעבר רב הטכניון.
תגובות