מכינת "עוז שלמה" במושב מרכז שפירא היא הרבה יותר מעוד מוסד חינוכי; עבור בוגרי התיכונים הדתיים והמקיפים בפריפריה, היא המקום שבו הם מגלים לראשונה את הכוחות הטמונים בהם. המכינה, שצמחה תחת חסותו וליוויו הצמוד של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן זצ"ל, נמצאת כעת בעיצומו של קמפיין לגיוס מיליון שקלים לטובת בניית חדר אוכל חדש.
ישבנו לשיחה עם ראש המכינה, הרב בעז שרמן, כדי להבין איך מצמיחים דור של מנהיגות דווקא מהמקומות שבהם אחרים מוותרים, ולמה חדר אוכל הוא בעצם הרבה יותר ממבנה של קירות וגג.
להשתתפות בפרוייקט לחצו כאן
הסודות של מכינת "עוז שלמה"
הרב בעז, עשרים שנה עברו מאז שלמדתי כאן, והעולם השתנה מקצה לקצה. מה הסוד של המכינה שמצליחה לשמור על אותה רוח ולהמשיך להצמיח דורות של לוחמים ואנשי מפתח כמעט בכל תחום?
מבחינתנו יש בה אולי ארבעה סודות שהם בעצם הרגליים של המכינה. הראשון הוא העין הטובה. באמת לראות את הכוחות הנפלאים ולהאמין בטוב שיש בכל אחד. זאת ראייה מיוחדת. זה הרבה סבלנות חינוכית, וסבלנות רוחנית, ואנחנו באמת רואים לא בחיצוניות אלא בפנימיות ובטוב שיש בכל אחד מאיתנו.
צילום: מכינת עז שלמההסוד השני, הוא תורת חיים. כלומר, אנחנו באמת חושבים שהתורה היא יסוד כל החיים והיציאה לחיים צריכה להיות מתוך לימוד תורה מעמיק ומחבר. ובעזרת השם באמת לחיות חיי תורה בעולם המעשה. זו התפיסה שלנו. ככה אנחנו מחנכים, ככה אנחנו בונים את התלמידים ואת סדר היום במכינה. כמובן בהנגשה לתלמידים, בראייה שלהם ואותם, אבל אנחנו לומדים תורה ברצינות ובונים את הקשר לתורה במהלך שנת המכינה.
לתרומה ושותפות לחצו כאן
הקשר האישי והמורשת של הרב דרוקמן
הסוד השלישי הוא הקשר האישי. קשר אישי שהוא מלווה את כל השנה כולה בשיחות אישיות, בעבודה פנימית ואישית עם הר"מים, עם המדריך ואיתי. והקשר הזה ממשיך לאורך השנים גם בשירות הצבאי, גם לאחר מכן בחיי האזרחות, בבית המדרש לבוגרים. זו מגמה מאוד חשובה, הליווי וראיית המכינה כשנה אחת או שנה וחצי, אבל זה רק ההתחלה לתהליך גדול שכל אחד עובר במהלך החיים שלו ואנחנו משתדלים באמת להיות קשורים לבוגרים שלנו.
הדבר הרביעי שהוא אולי הסוד הגדול ביותר של מכינתנו עז שלמה, זה הקשר הגדול וההכוונה הגדולה שזכינו לה ממורנו ורבנו עליו השלום הרב חיים דרוקמן, מטווה דרכינו בקודש. ממקורו שאבנו הכל, ודרכנו בתורה מתורתו. באמת תלמיד חכם ענק, אישיות מיוחדת, והוא היה שותף מלא במכינה גם בעצות החינוכיות והרוחניות שהוא היה נותן לנו, נוכחותו בערבי הורים ובכלל התלמידים שמעו ממנו לכל אורך השנים שיעור שבועי שהיה חוויה ולימוד מאוד מאוד גדולים.
בואו להיות שותפים במהפכה של הרב דרוקמן זצ"ל
אני נזכר שהייתי ניגש אליו ביום הראשון של הלימודים במכינה בכל השנים, והייתי מספר לו על הר"מים ועל התלמידים שמגיעים והייתי מבקש ברכה מהרב והרב היה אומר לי: 'ברכה? המכינה צריכה ברכה? המכינה היא ברכה!'. כל כך האמין בדרכה של המכינה, כל כך שמח בתלמידים, זה אני חושב סודה וכוחה של מכינת עז שלמה ואין ספק שכוחו מלווה אותנו עד עצם היום הזה.
חדר האוכל כמרכז של בניין חברתי
אתם יוצאים עכשיו לקמפיין לבניית חדר אוכל חדש. חדר אוכל נשמע כמו מבנה טכני שאוכלים בו וזהו. אבל האמת היא שזה לא ככה. אשמח שתשתף מעט; מה הערך המוסף של המבנה הזה מעבר לסעודות הטכניות?
חדר אוכל יכול להיתפס כמקום חומרי סתמי שבאמת רק אוכלים ושבעים בו, אבל למען האמת חדר האוכל במכינה שלנו הוא באמת מקום מאוד משמעותי. ראשית, אנו מאוד מאמינים כתפיסת עולם בחשיבותה של רווחה חומרית. נתינת הרגשה של בית לתלמידים, המרגישים בבית. אבל מעבר לכך, כשבאמת לתלמידים יש את חסרונם החומרי, אוכל טוב ומגורים טובים, זה מאפשר להם להיות פנויים לתהליך החינוכי האמיתי שהם עוברים במכינה.
ועל כן חדר האוכל הוא משמעותי מאוד. דבר שני חדר האוכל הוא מקום לחוויה של הבניין החברתי. הרבה מן הקשרים החברתיים נוצרים סביב הארוחות ובסעודות השבת בוודאי, שיש בהם תוכן של דברי תורה ופיוטי השבת ואווירה מאוד נעימה. הנקודה הנוספת שחדר האוכל משמש גם כאולם כינוסים. למשל ערבי בוגרים, ערב מדריך בכל שבוע, ערבי הורים, מסיבת פורים ולכל אירוע משמעותי שבעצם יש במכינה. אין ספק שהמבנה ישדרג את הצד החינוכי של המכינה ויוסיף לנו קומה לדרך שלנו.
המהפכה בתיכונים המקיפים ובעיירות הפיתוח
בשוק של היום יש המון מכינות וקמפיינים. למה שמישהו שאינו בוגר המכינה יבחר להשקיע דווקא בבניין הזה כאן?
אכן השקעה במכינת עז שלמה לעניות דעתי היא השקעה בדבר מאוד מאוד ייחודי. באופן כללי בוגרי התיכונים הדתיים, שנים רבות, בתוך הציונות הדתית נותרו ללא מענה מתאים. ולפני 24 שנים ברוך השם הורמה הכפפה מתוך אמונה גדולה ביכולות ובעולם הפנימי של מסיימי התיכונים המקיפים. במכינה נעשית עבודה חינוכית רצינית ועמוקה וברוך השם התוצאות באמת מדהימות. אני חייב לומר שהיום קל לנו יותר, כשאנחנו רואים את בוגרינו שהינם כבר בני 40 פלוס, את דרכם גם בשירות הצבאי ולאחר מכן בהליכתם לאקדמיה, המשפחות שבנו – פשוט נפלא ומשובב נפש.
בואו להיות שותפים במהפכה של הרב דרוקמן זצ"ל
על כן ניתן לומר שתרומתה של המכינה היא ממש מהפכה באוכלוסייה ייחודית, הן בהכנה לשירות הצבאי שרבים מבוגרינו הולכים לפיקוד וקצונה, אך מעבר לכך כשהם יוצאים לאזרחות, זה מתוך נקודת מבט גבוהה על עצמם ועל העם שלנו, מתוך חיבור לארץ ולכל חלקי העם, וברוך השם ניכנים במבט רחב שאנחנו בתקופה של גאולה על כל המשתמע מכך. בסופו של דבר הופכים אף מנתרמים לתורמים.
חשוב להדגיש נקודה נוספת: רבים מבוגרינו באו למכינה מתוך עיירות הפיתוח והם אחר כך שבים אליהן לאחר השירות הצבאי, בונים את משפחותיהם שם והפעם כמנהיגים וכמובילי דרך לציבור ולנוער. וזו ברוך השם מהפכה של ממש. יש לנו בוגרים נפלאים. לדוגמא: באופקים, בשדרות, בנתיבות, באשקלון, בית שמש, אשדוד. מקומות שבהם הבוגרים חוזרים, גרים בהם ועושים מהפכות. לכן תמיכה במכינתנו היא לא עוד חדר אוכל של מכינה, אלא היא שותפות בעזרת השם למהלך משמעותי שהשפעתו ממש הולכת וגדלה עם השנים ומרימה את נוער בוגרי התיכונים מעלה מעלה.
החלום הבא: ליווי הבוגרים לכל החיים
לסיום, כשאני מסתכל עליך ועל המקום הזה, אני רואה שליחות של עשורים. מה החלום הגדול הבא שלך עבור המכינה אחרי שהבניין החדש יעמוד על תילו?
אכן העמל החינוכי במכינה הינו רב מאוד. להאמין ולראות באנשים לא כפי שהם נראים כעת- כפי שהם מגיעים למכינה, אלא לראות אותם כפי שהם יהיו בסופו של התהליך עם הרבה סבלנות חינוכית ורוחנית. זו הזדמנות טובה להודות לכל הר"מים והמדריכים שהיו לכל אורכן של 24 השנים האלה, באמת שעמלם לא יסולא בפז – גידלו והשקיעו בתלמידים את מיטב כוחותיהם. ברוך השם, התוצאות לפנינו.
מטבע הדברים לשליחות הזו באמת ישנם חלומות רבים, אחלק אותם לשניים. הראשונה היא פנים-מכינתית: תפילה שנדע לבנות ולהתאים את תוכנית הלימודים לתלמידים שלנו שהרי כל שנתיים-שלוש מתחלף דור, שנהיה מדויקים ורלוונטיים לתלמידינו תמיד בתהליך אותו הם עוברים. ונמשיך לעמול רבות בקשר עם הבוגרים שלנו. לפני עשור הקמנו ברוך השם בית מדרש לבוגרים הפועל ערב בשבוע. ליווי הבוגרים בצבא ובאזרחות. מפגשים למשתחררים והכנה לחיי אזרחות. שבתות לרווקים ולנישואים. וגם הכנה של שמונה פגישות לפני כל חתונה לקראת חופתם של הבוגרים. אך נדמה שצריך הרבה יותר. זהו חלום גדול שנוכל להגיע ללוות באופן קרוב יותר, את בוגרינו בהמשך החיים, מעין בית מדרש שמלווה אותך לכל שנות חייך.
החזון לציונות הדתית: להאמין בנוער
אבל יש חלום נוסף והוא חלום חוץ-מכינתי. החלום השני הוא שבציונות הדתית יהיה יותר רצון ואמונה בבוגרי התיכונים הדתיים, שיאמינו בהם וביכולותיהם ובכך שהם יכולים באמת להיות המנהיגים החברתיים והרוחניים של הדור הבא. לא פחות מכך. ועל כן אני מאוד משתדל לסייע לכל מכינה, ישיבה, המבקשים לקום ולעסוק באוכלוסייה מדהימה זו. הלוואי ונזכה שכל בוגר תיכון ירדפו אחריו מוסדות רבים שמאמינים בו, שחפצים בחיים טובים בשבילו וזה יהיה כשיקומו עוד מוסדות המתאימים למשימה זו.
ולסיום נברך את כולנו בברכת הצלחה רבה בכל מעשה ידינו. מתפלל שהשם הטוב בעיניו יעשה ונזכה לרומם ולהאדיר את הנוער הנפלא שלנו ולזכות להיות בין משלימי ובוני גאולתנו ונראה בחוש את בניין בית קודשנו במהרה בימינו אמן.
תגובות