גיוס לוחמות? השאלה שאף אחד לא מעז לשאול

הדיון הציבורי על שילוב נשים בתפקידי לחימה מתמקד בדרך כלל בשאלת היכולת הפיזית או השירות המשותף, אך הרב אילעאי עופרן מבקש להפנות את הזרקור לנקודה קריטית שנותרה עד כה מחוץ לרדאר: שירות המילואים ארוך השנים. בפוסט שפרסם, טוען הרב עופרן כי ללא התייחסות למודל המילואים, הדיון נותר שטחי וחסר.

לוחמת בגיל 18 מול לוחמת בגיל 35

לדברי הרב עופרן, השאלה האם נערה בת 18 יכולה ורוצה להיות לוחמת היא פשוטה והתשובה עליה חיובית, אך צה"ל הוא צבא שמתבסס על מערך מילואים ל-20 שנה קדימה. השאלה המשמעותית, לדבריו, היא כיצד נשים ימשיכו לשרת כלוחמות במילואים בגילאי ה-30 שלהן.

הוא תוהה כיצד ניתן לבסס את המערך הלוחם על נשים בגילים הללו, תוך התחשבות באתגרים הפיזיים והמשפחתיים: "כיצד נכון לבסס עליהן את המערך הלוחם גם בגילים הללו בהתחשב בהריונות, לידות וכו'?", כתב הרב.

קריסת מודל "הבית שנשאר מאחור"

נקודה נוספת שהעלה הרב עופרן נוגעת למבנה המשפחתי במלחמה. המלחמה האחרונה הוכיחה כי מערך המילואים נשען על מודל שבו אחד מבני הזוג מתגייס, בעוד השני נשאר לתפעל את הבית והילדים. גיוס נרחב של נשים ללחימה יחייב את צה"ל לתאם בין שני בני זוג המשרתים במערך הלוחם.

הוא מזהיר כי אתגר שלישותי זה הוא מורכב ביותר: "זה יהפוך את האתגר השלישותי להרבה יותר מסובך. גיוס נרחב יחייב תיאום בין גיוס של שני בני זוג".

דיון רציני או רק סיסמאות?

הרב עופרן קורא לשני הצדדים בעימות הציבורי להעמיק את הטיעונים שלהם מעבר לקלישאות המקובלות. לטענתו, התומכים בגיוס נשים חייבים להציע מודל ישים למערך מילואים כזה, בעוד המתנגדים צריכים להסביר מהיכן יגויסו הלוחמים החסרים לצבא.

"בלי זה", סיכם הרב עופרן, "נשארנו רק עם הסיסמאות והקלישאות".