שידורי הטלוויזיה בתקופת המלחמה עוררו לא מעט אמוציות בקרב הצופים, ולא מעט מהם גם התלוננו על כך לנציב תלונות הציבור.
היום (רביעי) מתפרסם דו"ח מקיף על שנתיים שבהן התקבלו תלונות מהציבור. מהדו"ח עולה כי במהלך תקופה זו התקבלו לא פחות מ-16,747 פניות מהציבור – נתון חסר תקדים המשקף את המעורבות הרגשית והביקורתית של הצופים. רוב הציבור (כ-16,233 פניות) הפנה את חיציו לעבר שידורי הטלוויזיה, בעוד ששידורי הרדיו ריכזו 164 פניות בלבד. הנתון המטלטל ביותר בדו"ח מצביע על כך ש-62% מהפניות נמצאו מוצדקות על ידי הנציב. רוב התלונות הללו עסקו באמירות פוגעניות, התנהגויות בלתי הולמות על המסך והפרות אתיקה.
הדו"ח משרטט את השינוי הדינמי בהלך הרוח הציבורי: בשלבים הראשונים של המלחמה, הפניות התמקדנו בענייני ביטחון וחרדה, כגון אזעקות מוקלטות בשידור ודיווחים מהשטח. אולם, ככל שהזמן חלף, הפך המוקד לפוליטי ויצרי, עם תלונות רבות על חוסר איזון, ביקורת חריפה על הצבא או לחלופין זעם על פרשנים שתקפו את הממשלה.
במרכז הדו"ח עומדים שלושה אירועים מרכזיים שעוררו סערה ציבורית:
קשת 12: למעלה מ-3,100 פניות הוגשו נגד התוכנית "אופירה ולוינסון" בעקבות ראיון שהוגדר כפוגעני עם רמי דוידיאן, גיבור מסיבת הנובה.
ערוץ 14: כ-1,225 פניות הוגשו נגד תוכנית "הפטריוטים" בשל סרטון ערוך בבינה מלאכותית (AI) של הרמטכ"ל הרצי הלוי.
רשת 13: 944 פניות הוגשו בעקבות אמירתו של הפרשן צבי יחזקאלי על האפשרות להנחית "מכה כואבת יותר" שכללה הרג של מאה אלף איש בתחילת הלחימה.
בעקבות ממצאי הדו"ח, נדרשו גופי השידור לבצע שורה של תיקונים, החל מהתנצלויות בשידור חי ועד הסרת תכנים פוגעניים וטשטוש צילומים. עם זאת, הנציב רגב מציין לחיוב כי גופי השידור יישמו את לקחי העבר (בדגש על הפיגוע בדיזנגוף 2022) והפגינו זהירות רבה יותר בהפצת מידע לא מבוסס, תוך קריאה להסתמכות על גורמים רשמיים.
הדו"ח מוכיח כי בתקופת חירום, הציבור הישראלי רואה בתקשורת לא רק מקור מידע, אלא מראה ערכית, והוא אינו מהסס לדרוש ממנה אחריות ואתיקה גם תחת אש.
תגובות