הדסה בן ארי, סופרת ואם לשבעה (וגם אם חד הורית), לא נשארת חייבת מול השינוי המסורתי של לוח השנה העברי. בפוסט נוקב וכואב שפרסמה, היא יוצאת נגד ההחלטה להפוך את "יום האם" הנוסטלגי ל"יום המשפחה" המודרני, ותוקפת את המניעים שעומדים מאחורי המהלך.
"שאלתי את עצמי מי האידיוט שהפך את יום האם – יום האם המתוק שאני זוכרת כילדה שמוקירה את אמא שלה – ליום המשפחה", פתחה בן ארי את דבריה. "מתי נעשה המחטף הזה ומי לקח לי את התהילה כאמא? ובכן, התשובה היא כמובן: משרד החינוך".
"הפוליטיקלי קורקט עוד יהרוג אותנו"
בן ארי מזכירה כי יום האם נקבע במקור ב-ב' באדר, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, בזכות הצעה של ילדה בת 11 מהרצליה בשנות ה-50. אולם, לפני כארבעים שנה החליט משרד החינוך לשנות את השם ל"יום המשפחה" כדי לכלול את כל סוגי המשפחות.
"אני מתעבת את הבחירה הזאת!", כתבה בן ארי. "ביום המשפחה משרד החינוך נכשל. האובר פוליטיקלי קורקט עוד יהרוג אותנו. אני אם חד הורית, אני המפרגנת הראשונה לאבות חד הוריים ויש לי חברים בכל סוגי ההורות – ואין לי בעיה שכולם יעשו יום משלהם ואני אריע להם. אבל למה לקחתם לי את יום האם?".
המחיר של האימהות
לדבריה, הניסיון להפריד בין דמות האישה לדמות האם ולבלוע את שתיהן בתוך "יום המשפחה" או "יום האישה" עושה עוול למאמץ היומיומי של האימהות בישראל. "אישה שבוחרת להיות אמא בוחרת להיות מנהיגה. היא משלמת מחיר גופני ונפשי ולרוב עוצרת את ההתפתחות המקצועית שלה ומפנה מקום בלב ובגוף כדי לקחת אחריות על האימהות הזאת".
היא מתארת את הקושי המודרני שבו נשים נדרשות "להגשים את עצמן", לעבוד וללמוד, ובו זמנית לגדל ילדים: "את צריכה להיות משוגעת כדי להחליט שוב להרות וללדת ולגדל עוד פרזיט קטן. מה שנותן כוח לאימהות הוא הזיכרון שמתחת לאם העייפה יש אישה".
"תודה שנשארתי בחיים כדי לגדל אתכם"
למרות הביקורת, בן ארי מקפידה להחמיא למחנכים ולמורים שעובדים קשה, אך היא לא מוותרת על הצורך בהכרה ספציפית באימהות. "אני כל הזמן אומרת לילדים שלי על מה הם צריכים להגיד לאבא תודה, אבל אני רוצה שביום האם הם יגיעו הביתה עם פרח ויתנו לי נשיקה ויגידו לי תודה שהבאתי אותם לעולם וגם נשארתי בחיים כדי לגדל אותם".
את דבריה חתמה בברכה לכל הנשים: לאלו שמחכות להיות אימהות, לאלו שנמצאות בתוך התפקיד התובעני, ולאלו שסועדות את אימהותיהן המבוגרות.
תגובות