אריק לובצקי ב'סינמה שו"ת'
אולפן סרוגים
להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים - לחצו כאן
יותר משלושה עשורים אחרי ש"תמונות יפואיות" עלתה לראשונה בטלוויזיה, הבמאי והתסריטאי אריק לובצקי חוזר לעולמם של הטיפוסים והסיפורים היפואיים עם הסרט "תמונות יפואיות 2", שמוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע.
בריאיון לפודקאסט "סינמה שו"ת" בהנחיית אבי לודמיר, לובצקי חוזר לתחילת דרכו, מספר על העבודה המשותפת עם חבר ילדותו ושותפו ליצירה מתי הררי, ועל המסע הקולנועי שכלל סרטים כמו "החשוד האחרון", "תפוחים מן המדבר", "סדקים" ו"הארוחה".
"לא כל העולם מחכה למי שעושה סרט"
לובצקי מספר כי בניגוד ליוצרים רבים, הקולנוע לא היה חלום ילדות שלו. לאחר חוויות אישיות מורכבות, ובמיוחד מתקופת שירותו הצבאי, חיפש דרך לבטא את מה שעבר עליו ושקל בכלל ללמוד פסיכולוגיה. במהלך לימודיו החליט להפיק סרט באורך מלא, "מלך השכונה", שאותו כתב וביים ומתי הררי הפיק.
"חשבתי שאם אני אעשה סרט על שכונה, כל העולם יחכה", הוא נזכר. "מה שיצאתי עם הסרט הזה זה הרבה ניסיון, הרבה חובות, התקפי חרדה, אבל גם חישול". הסרט נרכש לשידור בקשת, ובהמשך הוביל להיכרות עם המפיק מיכה שרפשטיין ז"ל, שהיה שותף מרכזי בהמשך דרכם.
הסדרה שנולדה מחדש אחרי שנים
את "תמונות יפואיות", המבוססת על סיפוריו של מנחם תלמי ז"ל, הכירו לובצקי והררי עוד מילדותם. השניים הציעו לשרפשטיין לעבד את הסיפורים לטלוויזיה, והסדרה הופקה עבור חברות הכבלים.
אלא שבזמן שידורה המקורי היא לא זכתה לחשיפה שלה קיוו היוצרים. רק שנים לאחר מכן, כשהגיעה לשירותי הצפייה לפי דרישה (VOD), הפכה ללהיט מחודש. "פתאום אתה הולך ברחוב ונהג מונית או אדם בפיצוצייה שואל אותך למה לא עושים עוד 'תמונות יפואיות'", מספר לובצקי.
לדבריו, ההצלחה המאוחרת הובילה להחלטה להחזיר את היצירה למסך הגדול, תחילה בסרט הראשון וכעת גם בסרט ההמשך. "יש בזה משהו כל ישראלי וגם נצחי", הוא אומר. "יש שם חוכמת חיים, הטמטום האנושי, הקטנוניות האנושית, הריב על הכבוד. כל הדברים האלה מקבלים צורה צינית וקומית".
"לא מחכים לעשרה מיליון בשביל לעשות סרט"
לאורך הקריירה יצר לובצקי סרטים בז'אנרים שונים, מדרמות חברתיות ועד קומדיות ופשע. חלקם זכו להצלחה מסחרית, ואחרים התקשו למצוא את הקהל שלהם.
אחת ההחלטות שמלוות אותו ואת הררי היא לא להמתין בהכרח למימון מלא מקרנות הקולנוע לפני תחילת ההפקה.
"אנחנו טובים מאוד בלעשות סרטים. יש קצת כסף, עושים סרט. לא מחכים לעשרה מיליון בשביל לעשות אותו", הוא מסביר.
לדבריו, התלות המוחלטת בקרנות ובגופי המימון עלולה לגרום ליוצרים להמתין שנים עד להגשמת הפרויקט שלהם, ולעיתים גם לוותר עליו לחלוטין.
עם זאת, הוא מזהיר יוצרים צעירים שלא לסכן את עתידם הכלכלי למען סרט. "אל תמכור את הדירה האחרונה של אמא שלך", הוא אומר, ומדגיש כי גם כשהוא מגייס משקיעים, הוא מקפיד שלא מדובר באנשים שעלולים להתרסק כלכלית במקרה שהסרט ייכשל.
"אל תסתכל על יוצרים אחרים"
לובצקי והררי כבר עובדים על פרויקטים נוספים, בהם אפשרות לסרט שלישי בסדרת "תמונות יפואיות", קומדיה חדשה וסרט העוסק בעולמם של גרושים וגרושות בחברה הדתית.
אחרי עשרות שנים בתעשייה, לובצקי מודה שגם היום אין לו דרך לדעת כיצד יתקבל הסרט הבא שלו, או היכן יהיה בעוד כמה שנים.
"אתה עדיין צפוי לתנודות של אדם שהשתחרר אחרי צבא", הוא אומר על חוסר הוודאות שמלווה את מקצוע הקולנוע.
ולסיום, הוא מבקש להעביר מסר ליוצרים בתחילת דרכם: "אל תסתכל על יוצרים אחרים. ההוא הביא מיליון צופים, ההוא קיבל חמישה כוכבים, ההוא קיבל שלוש קרנות ואני לא. פעם אתה תקבל ופעם לא תקבל. אל תשווה את עצמך. תסתכל על עצמך, על מה שהצלחת ליצור, ותמשיך הלאה בחיים".
