אם לא נפרק את המדינה החרדית - נאבד את המדינה

ערב ט׳ באב, אני רוצה לשתף אתכם בסיבה שבעקבותיה חזרתי לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר.

האוטונומיה החרדית היא האיום הקיומי החמור ביותר על עתידה של ישראל

אחד המחוללים של הפילוג בעם הוא צמיחתה של מדינה חרדית אוטונומית, בדלנית, בתוך מדינת ישראל. זהו האיום הקיומי החמור ביותר על עתידה של ישראל. ואני רוצה להסביר למה.

מדינת ישראל נמצאת היום במסלול של התאבדות בהילוך איטי. בזמן שחלקים בעם מתייצבים פעם אחר פעם ואומרים ״הנני״, בחלקים אחרים מחנכים ל״נמות ולא נתגייס״. 

בזמן שאנחנו מבקשים לבנות כאן כלכלה משגשגת, כשליש מהילדים היהודים העולים לכיתה א׳ אינם ללמוד מתמטיקה, אנגלית או ציונות. 

כאשר בני הצעיר יהיה בגילי, כ-40% מהמיועדים לשירות בצה"ל יהיו אנטי ציונים, נגד שירות בצבא, וללא שום כישורי פרנסה בסיסיים. 

העסקנות החרדית והפוליטיקאים בנו מערכת שמתגמלת ציבור הולך וגדל על הישארות מחוץ למרחב הישראלי המשותף. המערכת הזו פוגעת בשני הצדדים - גם בציבור הציוני שנלחם, עובד, ומשלם מיסים בזמן שאחרים פטורים, וגם בציבור החרדי שכלוא בתוך מערכת של תלות בעסקנים, ולא מקבל את ההזדמנות להשתלב במדינה. 

זה יפרק אותנו מבפנים. צבאית, כלכלית וחברתית.

במשך שנים ניסו ממשלות ישראל לפתור את הבעיה באמצעות הידברות ומתווים. הכל נכשל. אם אפילו השבעה באוקטובר והמלחמה הקשה בתולדותינו לא גרמו לשינוי, השינוי כבר לא יבוא מעצמו. 

להפך: כל יום אנחנו שומעים עוד פוליטיקאי ועוד רב שמבהירים עד כמה ההנהגה החרדית והעסקנים מנותקים מגודל השעה ומעומק המשבר. 

זה יוצר פילוג נורא. מאז השבעה באוקטובר ביתר שאת, בנינו ובנותינו נושאים בנטל ובזכות של שמירה על המדינה שלנו. אני מבקש לציין במיוחד את בני הציונות הדתית, שמוסרים את גופם ואת נפשם למען המדינה הרבה מעבר לחלקם היחסי בעם. זר לא יבין עד כמה השירות המתמשך משבש כל רובד בחיים. אבל הלוחמים הגיבורים שלנו ממשיכים מסבב לסבב, מתוך תחושת שליחות עמוקה, אהבת הארץ ואהבת העם. אבל הגב של הציבור הציוני העובד הוא לקראת שבירה. 

חשוב לי להדגיש: אני אוהב את אחינו החרדים. אני לא מאשים אותם במצב. הם "תינוקות שנשבו". 

אבל כעת, הגיע הזמן לתיקון מידי. אם לא נפרק את המדינה החרדית - נאבד את המדינה הציונית. 

לא צריך טנקים, פשוט נעצור את הכסף

אז איך נעשה את זה, פרקטית?

יש רק דרך אחת, והיא לא נוסתה מעולם. לא צריך טנקים בבני ברק, לא צריך למלא בתי כלא, לא צריך מלחמת אחים חס וחלילה. פשוט נעצור את הכסף.

מי שלא עובד - לא יקבל שקל. מי שלא משרת - לא יקבל שקל. לא סבסוד מעונות, לא מחיר למשתכן, לא הנחות בארנונה. כלום.

זה נכון לחרדים, לערבים, ולכל אזרח ישראלי שבוחר להשתמט ולא לתרום למדינה. הכלל יהיה: לא ציוני - לא על חשבוני. אבל גיוס הוא רק חלק מהפתרון. המפתח האמיתי הוא החינוך. 

היום מדינת ישראל מממנת מערכות חינוך שמגדלות שבטים נפרדים.

בממשלה הבאה, נקים מערכת חינוך ממלכתית אחת לכל ילדי ישראל, שתיצור בסיס ישראלי משותף. כל ילדי ישראל ילמדו בסיס של 60%: עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, תנ״ך, מסורת יהודית וציונית. לצד זה, לכל קהילה יהיה חופש חינוכי ב־40% הנותרים. הם יוכלו ללמד גמרא, מוזיקה, יזמות - מה שירצו. 

כדי שזה יעבוד, נחזק את החלופה - הממ"חים, בתי הספר הממלכתיים-חרדיים. נסגור את הברז לבתי ספר לא ממלכתיים, ובמקום זה נזרים כמות אדירה של כסף להזנקת החינוך החרדי הממלכתי. 

המהלך הזה יהיה המהפכה החברתית הגדולה ביותר מאז קום המדינה. תהיה פה "קליטת עלייה" של כישרונות וכוחות אדירים, מתוך המדינה החרדית אל מדינת ישראל. ילדי ישראל ילמדו גם איינשטיין וגם רמב"ם. לכל ילדי ישראל יהיה סיפור ישראלי משותף והזדמנות שווה. הפערים יצטמצמו. השנאה והניכור יפחתו. נפרק את המדינה שבתוך המדינה, ונבנה כאן מדינה אחת עם חוסן לדורות.

המהלך החשוב ביותר להבטחת עתידה של מדינת ישראל

בשביל שזה יצליח, אני צריך אתכם ביחד איתי כשותפים, ככח החלוץ שמוביל את התיקון ההיסטורי הזה. כשהייתי חייל דתי בסיירת מטכ״ל ובמגלן, כמעט הייתי החייל היחיד עם כיפה על הראש. היום בני ובנות הציונות הדתית נמצאים בכל מקום. אבל דווקא משום כך, מי שמוביל בשדה הקרב צריך להיות חלוץ גם בשדה הציבורי, ובתיקון המדינה. 

אני חוזר שוב ושוב למילים של חברי אורי אורבך ז״ל על הציונות הדתית: ״לא נהיה עוד הגשר רק במובן הזה שכולם דורכים עליו, אלא גשר במובן הזה שכולם מתחברים אליו״.

אם נצליח במהלך הזה, זה יהיה המהלך החשוב ביותר להבטחת עתידה ואחדותה של מדינת ישראל. שלושת הערכים שלנו - תורת ישראל, ארץ ישראל, ועם ישראל - ירכיבו כאן ביחד את הבית של כולנו.

"כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו".

==

נפתלי בנט הוא ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת 'ביחד'.