שבועיים לאחר שנרצח מנפילת פצצת מרגמה ביישוב נחל עוז, אומרת גילה, אימו של דניאל טרגרמן היד בן ה-4, לתכנית הבוקר של ערוץ 2, כי "קשה לעכל את האובדן הנוראי והכאב. אני לא יודעת איך ממשיכים, הוא לא ילד, הוא תינוק שמת לנו בידיים. יש לנו את יובל בת ה- 3 וחצי ואורי בן 4 וחצי חודשים, אנחנו מנסים לשאוב מהם כוחות".

כאמור, עם המקרה הנורא שפקד אותה עזבה משפחת טרגרמן את ביתם שביישוב.  "אי אפשר לשוב אחרי הזוועות שראינו ואני גם לא מוכנה לגדל את הילדים שלי תחת האזעקות האלה".
טרגרמן מבהירה כי אינם רוצה להתעסק בהטחת ההאשמות כלפי אישיות כזאת או אחרת. "אין לנו כוחות לכעוס. מה זה יעזור אם אאשים אותם על זה שאנחנו חיים במדינה מטורפת? אני לא מתעסקת בזה".

"כל עוד ארגון טרור שולט בעזה לא תהיה תקווה", מסבירה טרגרמן. לדבריה: "מלחימה ללחימה המצב הופך קשה יותר ואני מאמינה שלעם הפלסטיני מגיע לחיות בשלום וכבוד, לא תחת סבל. יש להם חבל ארץ יפהפה שהם יכולים לפתח, גם מבחינה תיירותית וגם להעלות את רמת החינוך. אבל כל עוד החמאס שולט שם לא נוכל לדבר ולא לעשות שלום והם לא יוכלו לנהל חיים נורמליים".

פנייה לאו"ם

גילה ובעלה, דורון, פנו למזכ"ל האו"ם, באן קי מון במכתב בו הם דורשים ממנו להשמיע את קולו נגד פשעי החמאס – במקום להקים ועדת חקירה לבדיקת ההתנהלות הישראלית ב"צוק איתן".
במכתב, נאמר בין היתר: "כאשר ישבנו שבעה, על פי מנהג האבלות היהודי, שמענו על החלטתך להקים ועדת חקירה לאירועי הלחימה. את ההודעה בנושא העברת לראש הממשלה נתניהו – כך אנחנו למדים – חצי שעה בדיוק לאחר שדניאל שלנו נרצח. אפשר שהתקשרת כאשר דניאל שלנו עדיין היה מוטל שם, בסלון ביתנו".

בהמשך המכתב נאמר עוד: "איננו מחפשים את האחראים למותו של דניאל שלנו. אנחנו רק מבקשים שתשמיע את קולך נגד הפשע הזה ונגד הפשע של החמאס בעמו".