בר זק גדלה בבית חילוני ופתוח ברעננה – אבא טייס באל-על ואמא מורה למחול. הרקע הזה, לדבריה, הוא שאפשר לה לחשוב מחוץ לקופסה שנים מאוחר יותר. כשחזרה בתשובה והקימה בית חרדי, היא אימצה את המנהגים והלבוש, אך סירבה לוותר על הצבעוניות והסטייל שאפיינו אותה תמיד.

"אני אוהבת להיות שייכת לכל המגזרים," היא מסבירה בראיון ל"סרוגים". "אני לא מגדירה את עצמי כמשהו מסוים, וכחלק מזה אני אוהבת להיות צבעונית, עם מלא לוקים. תמיד צוחקים עליי שאף פעם אי אפשר לדעת שזו אני – רגע אחד אני עם פאה שלמה, רגע עם חצי פאה, ורגע עם מטפחת". אך דווקא הגיוון הזה חשף בעיה עמוקה: המראה של מטפחת או כובע ללא שיער מבצבץ מקדימה הרגיש לה חסר, כמעט "זקן" או לא מחמיא.

נשים רבות מהמגזר הדתי פותרות את הבעיה האסתטית על ידי הזזת המטפחת מעט לאחור, כדי לחשוף מעט מהשיער הטבעי שלהן. עבור בר ובעלה, אברך ירא שמיים, הפתרון הזה לא היה אופציה. "כל הדבר הזה, הלוקים והגיוונים, אף פעם לא יכול לבוא נגד ההלכה," היא מדגישה. "הבית שלי מושתת על אדני התורה, והיה לנו חשוב שלא יראו לי אף שערה".

כאן החל החיפוש אחר ה"גביע הקדוש": מוצר שייראה כמו שיער טבעי המבצבץ מהמטפחת, אך יהיה למעשה כיסוי מלא. בר הזמינה אינספור פתרונות מהאתרים הסיניים הגדולים, אך התוצאות היו מאכזבות. "זה לא נראה טבעי, זה לא היה יפה, וזה פשוט לא היה המראה שחלמתי עליו".

שלוש שנים של ניסוי וטעייה

כשבר פנתה לפאניות מקצועיות (נשים שעוסקות ביצירת פאות) בציבור החרדי, היא נתקלה בחומה של חוסר הבנה. מבחינתן, מטפחת הייתה מוצר לבית או "ליציאה למכולת", ולא משהו שדורש השקעה יצירתית. "אף אחת לא הבינה על מה אני מדברת," היא נזכרת. "הן מייצרות פאות שלמות, עולם ומלואו של דגמים, אבל הפתרון לקדימה בלבד? זה היה נראה להן מיותר".

השינוי הגיע כשפגשה פאנית מתחילה, אשת חבר של בעלה, שהסכימה להיכנס להרפתקה. שלוש שנים של פיתוח נדרשו כדי להגיע למוצר המושלם: תוספת שיער המבוססת על טכנולוגיית ה-Lace (רשת דקיקה המדמה קרקפת) שיושבת יציב על הראש, לא זזה לאורך כל היום ומעניקה מראה טבעי לחלוטין מתחת לכל סוג של כיסוי ראש.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(מתוך אולפן "סרוגים")

במהלך הדרך, בר גילתה שקהל היעד שלה גדול בהרבה ממה שדמיינה. מעבר לנשים דתיות שמחפשות סטייל, הגיעו אליה נשים שסובלות מבעיות רפואיות: נסיגת שיער כתוצאה ממתיחה של מטפחות וסיכות (אלופציה), נשירה לאחר לידות, או נשים מבוגרות עם שיער דליל.

"פתאום נחשפתי לעולם של בנות שפשוט אין להן שיער מקדימה," היא מספרת בהתרגשות. "עבורן, 'תכלייס' הוא לא רק אופנה, הוא פתרון לבעיה אסתטית ורפואית שמעיקה על הביטחון העצמי שלהן. חלקן אפילו התחילו לשים כיסוי ראש מלא בזכות המוצר, כי פתאום זה נראה טוב".

"תכלייס" – השם שאומר הכל

השם של המותג, Tachlace, הוא משחק מילים מבריק שהציע בעלה. הוא משלב בין המילה "Lace" (התחרה עליה שזור השיער) לבין המילה "תכל'ס" – כי בסופו של דבר, זה הפתרון הפרקטי והאמיתי שכל אישה צריכה.

(מתוך אולפן "סרוגים")

היום, המיזם של בר כבר מזמן לא נמצא רק בשלב הניסוי. היא רוכשת שיער טבעי באיכות הגבוהה ביותר בעלות של אלפי דולרים, מנהלת קווי ייצור בעבודת יד מוקפדת ודואגת להתאמה אישית לכל לקוחה. "לקחתי הלוואות, קפצתי למים בלי לדעת אם יש קהל, אבל אבא שלי דחף אותי ואמר: 'אם לא תעשי את זה, יגנבו לך את הפטנט'".

בר זק הצליחה להוכיח שאפשר להיות יזמית נועזת, אישה אופנתית ומאמינה אדוקה – הכל בחבילה אחת. היא לא רק מוכרת תוספות שיער; היא מוכרת ביטחון עצמי, חופש בחירה והוכחה לכך שבעולם המודרני, הלכה וסטייל הם לא הפכים, אלא משלימים.