עלה לרשת: סיפור עיטור המופת של זבולון אורלב

השר וח"כ לשעבר זבולון אורלב, מי שהיה יו"ר המפד"ל, שר הרווחה, מנכ"ל משרד הדתות ומשרד החינוך, הוא גיבור מלחמת יום כיפור ועוטר על כך בעיטור המופת. אורלב שנפצע בקרב על כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים, נקלע למוצב "כתובה" בתעלת סואץ, כצנחן במילואים במסגרת החטיבה שתפסה את הגזרה לתעסוקה מבצעית.

"התחלתי לירות במא"ג וכל המעוז התחיל בתזמורת"

בשעות הראשונות של פרוץ המלחמה, נפצע מפקד המוצב, ואורלב, שהיה סמל לקח את הפיקוד וניהל את הלחימה במשך יומיים, כשהוא מטווח את הארטילריה הישראלית ואת חיל האוויר לכיוון עד לפינוי המוצב בשלום לעבר הכוחות הישראלים. ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון פתח היום לרשות הציבור אתר חדש ובו ריכוז כל חומרי הארכיון שהותרו לפרסום ובהם נמצא גם התחקיר שערך המג"ד סא"ל אמיר ראובני לאחר המלחמה עם הלוחמים שפעלו בגדות התעלה.

מוצב כתובה ששכן בחלק הצפוני של גזרת תעלת סואץ, היה מעין מוצב שגיבה את מילנו. בגלל הריחוק בין המוצבים בחרו המוצרים את אחד מאזורי הצליחה דווקא בקרבתו. לאחר ההפגזה הכבדה בשעה 13:50 ביום הכיפורים, החלו המצרים בהעברת מאות חיילים בסירות ולאחר מכן בנחתות לעבר הגדה הישראלית. אורלב שתפס את הפיקוד על המוצב, צפה במשקפת על תנועת המצרים, והחל לירות על סירות הצליחה.

לאחר מכן, למרות שהוא רק על תקן סמל (ולא מוסמך לכוון ארטילריה), הצליח להכווין את התותחים לאזור הנחיתה כשהוא מסיט את האש לעבר הריכוזים המצריים.

בתוך כל ההמולה הזו המשיך אורלב לארגן את הלוחמים בתוך המוצב, כשהוא מפנה את הפצועים לתחנת האיסוף הגדודית בתוך המוצב, ומאייש את העמדות בלוחמים בריאים. במשך כל הזמן הוא דרש בקשר הנחתת ארטילריה על המצרים, וחבירה של כוחות להחזקת המוצב. כעבור כמה שעות הגיע מטוס סקייהוק ישראלי, שפיטרל באזור וחבר אליהם, לאחר הכוונה הוא ירד על המטרות המצריות והסב להן אבידות כבדות.

בסופו של דבר הצליחו המצרים להגיע כמעט עד למוצב עם מספר טנקים ומאות חיילים. במוצב הצליחו להדוף את ההתקפה הראשונה, אבל העבירו מסר לפיקוד כי הם חייבים לקבל תגבורת או להתפנות. בקשר התקבלה הפקודה לפנות את המוצב.

"אף פעם בצה"ל לא למדתי מה זה פינוי"

בתחקיר, מספר אורלב כי קיבל את הפקודה לפינוי המוצב, אבל לא הבהירו לו מה זה אומר. את מה לוקחים? את מה משמידים? הוא נאלץ לעשות חושבים בעצמו גם על עצם הפינוי וגם על הדרך לחבור לכוחות שנמצאים צפונה משם מעבר לכביש שעובר בתוך ביצות טובעניות.

"

לאחר העמסת כל הלוחמים והפצועים, החל אורלב בנסיעה צפונה בשני נגמ"שים כשבדרך הוא פוגש לוחמים שתעו בדרך ורק בנס לא פתח לעברם באש. הם הזדהו כחיילים ישראלים וחברו יחד עם הנגמ"שים שהתפנו לכיוון הכוחות הישראלים במוצב דרורה.

מג"ד 68 סיכם את התחקיר באמירה "ב'כתובה' הצלחתם למנוע את הצליחה של התעלה ואני חושב שזה הכול אפשר לזקוף לזכותכם. למעשה אתם אחד המוצבים הבודדים שהצליחו לתפוס את הצליחה ממש ברגע הראשון שהתחילה ולסכל אותה מהתחלה. מי יודע מה היה קורה אם לא הייתם מזהים אותה בשלב הראשון?"

לאחר המלחמה, על פועלו במלחמת יום כיפור זכה זבולון אורלב בעיטור המופת. בתיאור המעשה עליו חתום הרמטכ"ל מוטה גור, נכתב:

ביום 6 באוקטובר 1973 החלו המצרים לצלוח את התעלה, ישירות מול גדרות מוצב "כתובה". כבר במחצית השעה הראשונה ספג המוצב אבידות ובין הנפגעים קשה היה גם מפקד המוצב. רב"ט זבולון אורלב, שהיה במוצב, נטל את הפיקוד לידיו, ובקור-רוח פקד על החיילים לתפוס עמדות ולהשיב אש לסירות שבמים, בכך הצליח למנוע, במשך 24 שעות, כל נסיון-צליחה מצרי. כן דאג לטפל בפצועים בקבלו הוראות בטלפון מהרופא הגדודי (במוצב לא היה רופא).

לאחר 24 שעות לחימה קיבל רב"ט זבולון אורלב הוראה לפנות את המוצב. הוא פינה את האנשים באורח מסודר, ואף העביר את כל הפצועים ל-תאג"ד. במעשיו אלה גילה תושייה, אומץ-לב ומסירות מעל-ומעבר להכשרתו הצבאית ולמצופה מתפקידו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור המופת".

להורדת התחקיר המלא על מוצב כתובה (58MB) לחצו כאן