פחות מחמישה שבועות נותרו עד בחירות 2022, ולמרות זאת המערכת הפוליטית עמוק בתוך תרדמת חגים, וזאת בהתאם לרמת העניין שגם מגלה הציבור.

הסקרים לאט לאט מראים יציבות, כאשר הפיצול הערבי העניק מומנטום קל לגוש נתניהו, כאשר בחלק גדול מהסקרים כבר נמצא מעל 61 מנדטים.

מי שפחות מסתכל על המציאות ומתעקש להרכיב משקפי מציאות מדומה, הוא יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.

מאז תחילת קמפיין, גנץ ואנשיו מנסים להפוך את הבחירות למרוץ תלת-ראשי: נתניהו, לפיד והוא עצמו.

גנץ נתניהו בהשבעת הכנסת ה-24 (צילום: דוברות הכנסת, תדמית הפקות)

לאחרונה אפילו יצא במסר שביכולתו לאגד סביבו קואליציה של 71 (!) ח"כים – מרע"מ ומרצ ועד כל הסיעות החרדיות, תוך שהוא מדלג בקלילות מעל הליכוד.

מעבר לפנטזיה האישית של גנץ להיות סוף סוף באמת ראש ממשלה (ולא רק חליפי על הנייר), אין שום אחיזה במציאות שיכולה להתכנס לידי ממשלה בראשותו.

שום תרחיש לא יושיב סביב שולחן אחד את ליברמן, גפני, גלאון ודרעי, ובטח שלפיד לא יפנה את כס ראשות הממשלה למועמד שיש לו מחצית ממספר המנדטים שלו.

ליברמן ודרעי בימים טובים יותר (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

צריך לפרגן לשר הביטחון גנץ שעשה כל שביכולתו – חיזק את הכנף הימנית עם אנשי 'תקווה חדשה', הציב את המועמד הסרוג מתן כהנא גבוה וגם שכנע את המתלבט הגדול והרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט להצטרף דווקא אליו.

אבל מה? את המצביעים זה פחות משכנע.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גנץ נגד נתניהו, ארכיון (צילום: סרוגים)

הפעם צריך הכרעה

כזכור "כחול לבן" מיוצגת בכנסת הנוכחית עם 8 מנדטים, ואחרי כל התוספות הנ"ל, כבר תקופה ארוכה שהמחנה הממלכתי מתקבעת על כ-12 מנדטים, נתון שהשותף אייזנקוט הודה שלא רלוונטי לראשות ממשלה.

אם יש לקח מרכזי אחד מהממשלה היוצאת – הוא שראש ממשלה חייב להגיע מעמדת כוח פוליטית, שמגובה בהרבה מנדטים ביחס לשותפים האחרים.

הרשימה של גנץ אכן מגוונת ומלאה באנשים רציניים ואיכותיים, ואפילו עם נציגות אמיתית של מועמדי סרוגים, אבל את הבחירות חייבים הפעם להכריע.

רשימת המחנה הממלכתי (צילום: קובי וולף, אלעד מלכה)

אפשר לאהוב או לשנוא את זה אבל הבחירות הקרובות הם בין נתניהו ולפיד.

אחד מהם צריך להיות זה שירכיב את הממשלה ה-37. אמנם זה לא סותר את העובדה שיש לשאוף לממשלה רחבה, ולשיתוף פעולה חוצה מחנות אבל הפעם עם ראש ממשלה אחד.

בלי רוטציה, בלי חליפי, בלי פריטטיות ובעיקר בלי דמות חלשה בתפקיד הכי בכיר במדינה.

נכון לעכשיו בני גנץ מבזה את עצמו כאשר הוא מתעקש להציג את עצמו בתור מועמד שלישי לתפקיד ראש הממשלה.

הציבור לא קונה את זה, רק חסר שגם גנץ יפנים זאת.