לא מעט טוענים על הנוער של היום: שהוא חסר כישרונות חברתיים, שהוא קבור במסכים, שהוא עצלן וכשההורים היו בגיל הזה, הם לא היו כאלה.
אבל דבר אחד אני יכול להגיד לכם על הנוער של היום: הוא לא מחכה לתורו. הוא בא, הוא יוזם, הוא משפיע, בכל תחום שהוא: בפוליטיקה, בעמותות, בחקלאות, בהייטק ומה לא.
אבל יש תחום אחד, פעוט אך משנה תודעה, שבו אין מספיק ייצוג הולם של הנוער הישראלי: התקשורת.

התקשורת היא עולם ומלואו. מלאה בתככים, בסתירות, בהצלחות ואכזבות. התקשורת יכולה להוות מקור לשקרים וריבים רבים, אך יכולה להיות גם מקור לאמינות ולחכמה.
קריאת "הטובים לתקשורת" נבעה בשעתה ממיעוט ייצוגי של ימנים ודתיים, ואני קורא כאן ועכשיו: "הטובים לתקשורת" – גם מהנוער.
הנוער של היום הוא דור עם ראש על הכתפיים, הוא יודע על מה הוא מדבר. הוא דור מעורב, דור משפיע. כשכואב לו משהו הוא יודע לדבר איתו, הוא יודע להפגין בעד תיקונו. הוא דור שרוצה את הכל ב'כאן ועכשיו', וכשהוא רוצה משהו – הוא יודע להשיג אותו.
בארץ קיימים עשרות אלפי בני נוער מאורגנים ופועלים בארגונים שונים, החל מתנועות נוער דרך תנועות מחאה פוליטיות וכלה בארגוני תמיכה בחקלאות ושמירה על הארץ.

למה אין לי ייצוג?

לנוער של היום יש דעות, והוא רק מחפש איפה להביע אותן. מבחינתו, המסכים הם לא רק כלי – אלא גם אמצעי. מבחינתו הדיגיטל הוא לא הרסני – הוא בונה.
הדור הזה יודע מה הוא רוצה: לימודים מעמיקים יותר, מדינה טובה יותר, וכן, תקשורת מגוונת יותר. הנוער הזה רוצה ייצוג הולם בכלי התקשורת. בכל כלי התקשורת. כלי התקשורת מורכבים מהמון פובלציסטים וכתבים – רובם ככולם עמוק בתוך 'עולם המבוגרים'. כשהם מתבקשים לכתוב טור אישי, רובם יבחרו לכתוב על חיי הנישואים שלהם, על הילדים או אפילו על משכנאות, מיסים ומחירי דיור. ואני שואל: איפה אני בתוך כל זה? איפה הנוער?
אותו הנוער שכותב, יוצר, משפיע, מביע דעה, איפה הוא? למה אין לו ייצוג?
לחברים שלי ולי חסר את נקודת המבט הזו. של האחד שידבר על הבגרויות, של ההיא שתספר על רישיון הנהיגה שלה ושל כל אותם אלו שמחפשים במה ולא מוצאים.

תנו לנו לסנגר על עצמנו

העולם אכזר היום לבני הנוער. הם מעין 'עץ נדיב' אנושי – נותנים מעצמם, ובתמורה מקבלים רק הכפשות על שעות הגלישה וחוסר החינוך שלהם.
הם לא מקבלים במה להביע את עצמם, להתגונן מכל המלעיזים, ללמד על עצמם סנגוריה. גם לא בכלי התקשורת המגזריים שלהם, אלו שמביאים 'תקשורת אחרת', מגזרית יותר, ימנית יותר, שתואמת את האג'נדה שלהם.
אותם אלו שמקדשים את חינוך דור העתיד, שמים רגליים לאותו דור ומונעים ממנו להתקדם.
אם אתם רואים בנו את המנהיגים של המחר, את המשך השושלת – אז למה לא לתת לנו להשתפשף? להביע דעות? להתקדם? אם אתם חושבים שהדור של היום מתקדם יותר ויודע מה הוא אומר – אז למה לא לתת לו להגיד אותו? בני נוער היום משוועים לעבודה, ויותר משהם צריכים כסף לשיעורי נהיגה הם צריכים במה. אנחנו צריכים אתכם, כלי התקשורת, כדי לאפשר לנו להתקדם, להביע את הדעה שלנו, להשפיע. הנר עוד דולק, אז זה הזמן לתקן.

==

דורון הרטמן בוגר כיתה יא' בישיבת אמי"ת ברוכין, ופעיל בצוות נחשון בסניף בני עקיבא ביישוב.