ביום חמישי יסיימו את קורס טיס לא פחות מ-7 טייסים סרוגים. אחד מהם, סגן ת', בן 24 תושב אפרת ובוגר ישיבת הסדר, מספר בראיון לסרוגים על תחושת השליחות, על הקשיים וגם על הזכות להיות בחוד החנית של השירות הצבאי בישראל.
אז אחרי הברכות על סיום המסלול המפרך ביותר בצה"ל, ספר מה התחושה בסיום קורס טיס?
קודם כל התרגשות. הרבה סיפוק. הרבה חשש מהעתיד. אני יודע שעוד צפויה לי הרבה עבודה, כל הזמן מזכירים לנו שזה רק תחילת הדרך. זה רק השלב של ההכשרה, עכשיו מתחיל השלב של ההתמקצעות.
ת' מסיים את הקורס במגמת קרב, "בהמשך היום אני אדע באיזו טייסת אני אדע בדיוק. כל האופציות טובות, גם ה-F-15 וגם ה-F-16 הם אפשרויות מצוינות".
התאהבתי בטיסה – זה ממכר
עד כמה החינוך הדתי תרם לך להגיע לקורס טייס, ולצלוח את כל הקשיים?
תחושת השליחות היא מעורבת. שילוב של ערכים דתיים וציוניים יחדיו, של רצון לתרום כמה שיותר לצה"ל ומדינת ישראל. עשיתי הרבה מיונים בהרבה יחידות, וההבנה שבסוף ייבחרו בשבילי את המקום הטוב ביותר. קראו לי לבוא לקורס – באתי, והתאהבתי בטיסה עצמה. הבנתי שגם אני רוצה לעשות את זה, בנוסף למה שהמערכת רצתה.
ת' התחיל את קורס טיס מספר 180, ואחרי שנתיים וחצי הפסיק את ההשתתפות. לאחר מכן שירת בתפקידים בחיל האוויר, ואז חזר לקורס נוסף 184 אותו סיים בהצלחה.
אנשים שנפלו מקורס טיס, אומרים 'עזוב אותי, אני הולך לתפקיד אחר', למה אתה חזרת?
מראש אמרו לי שיש לי אופציה לחזור אחרי שנה וחצי, אז בינתיים התחלתי את שירות הקבע, בתפקיד בקריה במטה המבצעי של חיל האוויר, ובתקופה הזו התלבטתי אם לחזור לא, ובסוף תחושת השליחות, הרצון לעסוק בעשייה משמעותית ותורמת – הרצון הזה גבר. וגם התאהבתי בטיסה – זה מאוד מממכר. ולשמחתי, החזירו אותי לשלב האחרון – לחצי השנה האחרונה של הקורס, במקום בו הפסקתי. ויצא לי דרך ארוכה של חמש שנים, מאז שהתחלתי ועד שסיימתי את הקורס.
למי שעושים עכשיו את החשבון עבור ת', אז הוא מעדכן שאת 7 שנות הקבע להם מתחייבים הטייסים, סופרים מרגע סיום הקורס, כך שתקופת הקבע בקריה לא נספרו לו.
בשלוש שנים של קורס טייס, מה היה רגע השיא?
טיסת הסולו הראשונה בשלב הראשוני בקורס. זו פעם ראשונה שאתה לבד במטוס. זו חוויה מאוד מיוחדת ומספקת. טסתי אז בגשם, הרגשתי חופשי ושאני יכול לעשות הכל.
לתת כל הזמן 100% מעצמך
כמו טייסים סרוגים בשנים האחרונות, גם ת' נשוי בקורס טייס (כמו עוד בוגר במחזור הנוכחי). על השאלה לגבי הקשיים של נשוי בקורס תובעני הוא מספר: זה לא שונה מאשר במקומות אחרים, מבחינת הקושי והעומס. לכולם קשה ולכולם עמוס, ולכל אחד יש את הקשיים שלו. אם לי יש עומס בגלל סיבה כזו, אצל מישהו אחר זה בגלל קשיים אחרים. בסופו של דבר סיימנו 7 דתיים את הקורס מתוך 36, אז מראה שהקשיים אפשריים.
אם קורא את הכתבה זו בחור בכיתה י"ב או בשיעור א' בישיבה או במכינה, מה אתה ממליץ לו?
קודם כל חשוב ללכת לשנה של הפסקה בין התיכון לגיוס, גם בלי קשר לקורס טייס. זו שנת זהב שקשה לזכות בה אחר כך. שנה שבה אתה פנוי ממחויבויות אחרות, ויכול להתמקד כל כולך בערכים, בלימוד תורה. וכל שנה מבגרת את האדם, והופכת אותו לבשל יותר.
למי שרוצה להגיע לקורס טייס, אני אתן שלושה טיפים: בקורס הזה לומדים איך לתת כל הזמן 100% מעצמך. נותנים לך תקרה לגעת בה, שהיא גבוהה ממה שאתה חושב שאתה מסוגל, ובסוף אתה נוגע בה. כל הזמן מלמדים אותך לקפוץ יותר ויותר גבוה. ובלי לעשות 100% – אתה לא תשתפר. אלה שלוש שנים אינטנסיביות של רגל על הגז עד הסוף. מי שיש לו את הכוח לתת את הכל, כל הזמן, זה כבר חצי מהדרך.
הטיפ השני זה הנחישות, לענות על השאלה "למה עושים מה שעושים" וכשיש סיבה טובה, אפשר להתמיד בזה, כמו שאמר ויקטור פרנקל בספר 'האדם מחפש משמעות', "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך". נחישות עם אמונה בצדקת הדרך.
והדבר השלישי זה להבין שלא מסלול שעושים אותו לבד, לאורך כל הקורס, עושים אותו עם אנשים נוספים, אם זה בהתחלה כגף, ואחר כך כצוות, ובסמוך כמגמת טיסה, כל הזמן אתה עם אנשים טובים ביחד. העזרה ההדדית והלימוד מטעויות של אחרים – זה משפר את הקבוצה בצורה מדהימה ואת האדם עצמו.
ועכשיו לשאלה שמסקרנת רבים, מה דעתך כטייס, על הסרט "טופ גאן"?
סרט מעולה ברמה הקולנועית. הלכתי עם אשתי לראות את הסרט ומאוד נהניתי. יש שם גם קטעים רלוונטיים לטיסה, וגם המצאות. אני ממליץ לראות, כדי להעלות את רמת המוטיבציה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
