נאמרו אתמול קשקושים מכובדים (מפני שנאמרו ע"י עיתונאים מכובדים) הטוענים שמעכשיו לימנים אסור להתלונן על אפליה בתקשורת, כי הנה גם עיתון בשבע צינזר טור ביקורתי.

עם כל הכבוד, את עיתון בשבע יש להשוות (לכל היותר) ל'הארץ', כעיתון שיש עליו תווית מגזרית ברורה. כשצרכני הימין מתלוננים זה לא על 'הארץ'. זה על ערוץ 2, ידיעות, מעריב, רשת ב, גל"צ וחבריהם.

כלי תקשורת שאמורים כביכול להיות אובייקטיביים והם אלו שקובעים את סדר היום. אם הם לא מדווחים על ניסיונות רצח של מתנחלים, על הרס בתי כנסת ובתי קברות – מעשי יום ביומו – אז האירועים האלו לא קיימים וכאילו לא התרחשו מעולם.

בנושאים כאלו, ממש כמו בשעת מתן תורה, יש דממה בעולם. כלב (השמירה של הדמוקרטיה) לא נבח, עיתונאי לא צייץ (בטוויטר), נשיא לא גינה, ראש ממשלה לא כינס ישיבות מיוחדות ורב ראשי לא הזדעזע. ולכן האירועים האלו לא באמת התרחשו, חוץ מלאלה שנאלצו לחוות אותם בגופם.

כשעיתון 'בשבע', שהוא ביסודו עלון שבועי המכוון מראש למגזר מסוים, מצנזר טור דעה, אז עם כל הצער שבדבר אין לזה ולו קמצוץ מהמשמעות שיש להעלמת דיווחים.

אגב, קיומם של כלי תקשורת ימנים לא מאזן כלום, בדיוק כמו שמספר שווה של מרואיינים ימנים ומרואיינים שמאלנים לא הופכים תוכנית רדיו למאוזנת. סדר היום ומי שקובע אותו זה הדבר העיקרי שחשוב, ולא מה עמדת הימין בנושאים שעל סדר היום. ועם זאת, יש להודות שהמצב טוב מבעבר.

וסתם ככה, הכי עצוב בסיפור זה לראות את השמחה של כמה "משלנו" למבוכתה של בשבע.

==

גדליה טייכר הוא מהנדס מירושלים