שנתיים לקאמבק: המסע של בנט ושקד מהתחתית
הפוליטיקה בישראל היא אכזרית ומפתיעה, רק תשאלו את נפתלי בנט ואיילת שקד. מהבטחת הימין שקרסה, החזרה המפתיעה למגרש הפוליטי ועד ההחלטה לעבור צד - המציאות עלתה על כל דמיון
אם לפני שנתיים מישהו היה אומר למועמדים איילת שקד ונפתלי בנט שהדרמה הזוגית שלהם תוביל בסופו של דבר לכס ראשות הממשלה, כנראה שהם היו צוחקים בקול רם. מאוד.
כמעט קשה לזכור מרוב טלטלות פוליטיות, אבל ראש הממשלה ושרת הפנים הנוכחיים הגיעו לבחירות 2019 מועד ב', שנערכו היום לפני בדיוק שנתיים, אפילו לא כחברי כנסת.
אחרי המפלה הצורבת של מיזם "הימין החדש", שנותר מתחת לאחוז החסימה, היה נדמה כבר שהצמד הזה, שבמידה רבה סימן את מנהיגות העתיד של הימין, שייך לעבר, ויתפנה לעיסוקים אחרים.
רצה הגורל (וגם ההחלטה של נתניהו לפזר את הכנסת), ולבנט ושקד הוענק הפתח חזרה למגרש הפוליטי – לראשונה תחת המותג החדש "ימינה", שדווקא איילת שקד מוצבת בראשות הרשימה, ודווקא בנט זה שנדחק למקום הרביעי.
אותה "ימינה" נראית כיום כאילו נלקחה מעולם מקביל, כשהבית היהודי, הימין החדש והאיחוד הלאומי יצרו רשימה שקיבלה רק 7 מנדטים מאכזבים – איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', הרב רפי פרץ, נפתלי בנט, מוטי יוגב, אופיר סופר ומתן כהנא.
נתניהו היה הראשון לזהות?
אותה כנסת לא האריכה ימים, אבל גם הסיעה עצמה התפרקה מהר מאוד – כאשר שלושת נציגי "הימין החדש" (בנט, שקד וכהנא) מתפלגים וכעבור כמה שבועות אפילו בנט מונה לשר הביטחון בממשלת המעבר של נתניהו.
לימים הודה נתניהו כי מינה את בנט לתפקיד רק כדי לוודא שהסיעה של בנט לא "עורקת" למחנה של גנץ. אז זה היה נשמע דמיוני, היום זו המציאות.
אמנם בנט קיבל את התפקיד מסיבות פוליטיות פנימיות ונתניהו המשיך לאחוז במושכות של ההחלטות הביטחוניות, אבל בנט בנה על הילת "מר ביטחון" החדשה שלו וקיווה שבבחירות ששוב עמדו בפתח, זה יעניק לו נקודות, ויצופפו אחריו עוד מצביעים.
תקווה לחוד ומציאות לחוד. גם בסבב השלישי, בחירות 2020, ימינה נותרה קטנה וחסרת השפעה, עד כדי שלא נכנסה בכלל לממשלת הרוטציה של נתניהו וגנץ. שוב בנט ושקד מצאו את עצמם מחוץ לגלגל, הפעם באופוזיציה.
למרבה ההפתעה, דווקא הפוזיציה הזו העלתה את קרנו, ובתור אלטרנטיבה לתפקוד הממשלה בימי הקורונה, תדמיתו של בנט הלכה והתעצמה עד כדי סקרים עם למעלה מ-20 מנדטים, שכמעט הציב אותו חלופה אמיתית לשלטון נתניהו, הפעם מימין.
רצף של טעויות קמפיין, ריבוי של מתמודדים (כולל הקמת תקווה חדשה) וגם חוזקתו של המותג "נתניהו", החזירה בסופו של דבר את ימינה לגודלה האמיתי, עד שסיימה את בחירות 2021 חזרה ל-7 מנדטים, אך הפעם כלשון מאזניים.
ההמשך כבר מוכר לכולם – ההחלטה להימנע מבחירות חמישיות, הובילה להפרה מסיבית של הבטחות בחירות, והביאה את נפתלי בנט ללשכת ראש הממשלה, את שקד למשרד הפנים החזק ואת השותף הנאמן מתן כהנא ללשכת שר הדתות.
לצמד הפלא יש עתיד בימין?
תוך שנתיים בלבד, שנראות כמו נצח, נוצרה סיטואציה פוליטית ייחודית וחסרת תקדים של ראש ממשלה שקיבל 6% מקולות הבוחרים. בראיונות שהעניק בנט השבוע, הוא אמר "כשנכנסתי לדלת הזו החלטתי להשיל מעליי את כל הפוליטיקה" וגם ביקש לבחון אותו על סמך מעשיו.
האם למי שכונה פעם "הזוג החזק" של הימין, בכלל נשאר עתיד אחרי ההחלטה לערוק מהמחנה הלאומי, ולהמליך ממשלה חדשה עם מרצ ורע"מ בתוכה?
בהלך הרוח בציבור הימני נראה שאין סיכוי, שגט הכריתות נחתם. אבל בראייה לאחור – בנט ושקד הוכיחו יכולת שיקום מרשימה.
האם בבחירות הבאות, בין אם יהיו עוד חצי שנה או 3 שנים, לימינה יהיה "בייס" מצביעים? הסקרים היום לא יציבים וייתכן שהפעם בנט ושקד עשו "צעד אחד יותר מידי". אבל כפי שהם חוו על בשרם, הפוליטיקה הישראלית היא אמנם אכזרית ולא צפויה אבל גם מלאת הפתעות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו