בג"ץ מקיים היום (שלישי) דיון בהרכב מורחב של 11 שופטים ב-15 עתירות הדורשות לבטל את חוק הלאום. עצם קיומו של הדיון הוא בעל משמעות רבה, זאת כיוון שהחוק הינו 'חוק יסוד', אשר על בסיס הפסיקה שהשתרשה בישראל מהווה חלק ממארג חוקי היסוד אשר יחדיו מרכיבים את החוקה של מדינת ישראל.

עניינה של חוקי היסוד הוא להתוות עקרונות יסוד של המדינה, והשופט אהרן ברק קבע כי בשל כך ניתן לבטל חוקים 'רגילים' המחוקקים על ידי הכנסת במידה והם סותרים את הוראות חוקי היסוד.

צפו בשידור חי:


הדיון היום הינו דרמטי ביותר, כיוון שלא מדובר בעתירה לביטול חוק 'רגיל' או תיקון לחוק יסוד, בו בג"ץ דן ובודק האם הוא אינו סותר את מהות חוק היסוד עצמו, אלא בחוק יסוד 'חדש מהניילונים' אותו חוקקה הכנסת מתוקף סתכותה כרשות המחוקקת.

משמעות של הדיון היום, גם אם התוצאה תהיה שבג"ץ לא יתערב בחוק היסוד, היא שלבג"ץ יש סמכות להתערב בעבודת הכנסת על פי ראות עיניו ומבלי שיהיו 'קווי על' שנקבעו על ידי הכנסת, והשופטים מסתמכים עליהם.

החלק הראשון של הדיון היום יעסוק בהיבט הזה; האם לבג"ץ בכלל יש סמכות לדון בחוקים. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש לדחות את העתירות על הסף, וכי המקרה הזה אינו מספיק בכדי להכריע האם יש לבג"ץ סמכות כזאת או לא. תגובת הכנסת חריפה יותר, וקובעת כי לבג"ץ אין שום סמכות להתערב בחוקי יסוד.

החלק השני של הדיון יעסוק בחוק עצמו. הטענות כלפי חוק הלאום הן כי הוא פוגע במיעוטים במדינה, כך למשל בהגדרת העברית כשפה הרשמית של מדינת ישראל, והגדרתה כמדינה השייכת ללאום היהודי בלבד.

כאן צריך להבין, יש שני סוגי אפליות: יש אפלייה בתחום זכויות הפרט, שהיא אסורה בדמוקרטיה, ויש אפלייה בתחום זכויות לאומיות שהיא מותרת בדמוקרטיה. על פי פרשנות היועמ"ש, חוק הלאום מעניק זכויות לאומיות מיוחדות לעם היהודי – אך אינו גורע מזכויות הפרט, ועל כן הוא דמוקרטי.

תוצאה משוערת של הדיון היום:

  1. בג"ץ לא יפסול את החוק או חלקים ממנו, אבל יורה איך יש לפרש את החוק בצורה כזאת שזכויות הפרט של מיעוטים לא יפגעו.
  2. סיכוי גבוה מאוד, אך לא מוחלט, שבג"ץ יקבע כי יש לו את הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מנדלבליט נגד פסילת חוק הלאום: "במדינת ישראל יש מקום רק ללאום היהודי" (באדיבות אונ' בר אילן)